הזמנו טיסה לווינה בחברת wizz air כאשר היה מבצע של 20% הנחה לחברי מועדון. (רצוי לשלם על חברות במועדון, זה לשנה וזה מכסה את התשלום כבר בטיסה הראשונה). המחיר של כ-1250 ש"ח לזוג, כולל פריוריטי (שמקנה עלייה עם תיק גב וטרולי), הזמנת מושבים ועוד מזוודה נוספת של 10 ק"ג. הטיסה הוזמנה בספטמבר לנובמבר.
הטיסה יצאה באיחור קל של כחצי שעה מטרמינל 1.
טסנו כבר כמה פעמים בוייז אייר. הפעם המטוס היה פחות נוח, המושבים צפופים יותר.
כידוע בטיסות לואו קוסט לא מחלקים אוכל ושתייה. מומלץ לדאוג לאוכל מראש ולא להסתמך על מה שמוכרים במטוס (להכין בבית או לקנות בטרמינל).
המבחר שלהם לא גדול ובטיסה שלנו למשל הכריכים נגמרו די מהר.
שהינו במלון הקטן הזה לילה אחד לפני הכניסה לאוסטריה. הקבלה פתוחה עד 21:00 אבל הם חיכו לנו בגלל עיכוב בטיסה. הזמנו וקיבלנו סוויטת דלוקס משפחתית (120 אירו ללילה). בפועל מדובר בשני חדרים ענקיים, בקומה האחרונה. הכניסה היא לחדר הילדים ובו 2 מיטות וחלון משופע על הגג. לחדר ההורים יורדים כמה מדרגות ויש דלת וחלון מפרידים (יש זכוכית שקופה אז אין ממש פרטיות). בחדר ההורים מיטה זוגית גדולה ופינת ישיבה (מעין סלון) של ספה וכורסה. יש מסך שטוח וארונות אבל בכל אלה לא השתמשנו רק ללילה אחד. בעלת המלון אמרה שארוחת הבוקר בשמונה אבל בגלל שמיהרנו ביקשנו להקדים לשבע וחצי ולא הייתה בעיה. אתר מלון - כאן.
הזמנו את הדירה בבוקינג. הדירה הזאת הפתיעה מאוד לטובה. התמונות בבוקינג לא שיקפו את הגודל שלה. שני חדרים ענקיים. פינת ישיבה, פינת אוכל, מטבח מאובזר, שני חדרי שירותים ומקלחת. בין חדר הילדים לחדר המגורים יש מסדרון כך שכל אחד מאיתנו נמצא במתחם נפרד. בדירה חשבו על כל פרט, החל מכל כלי המטבח שהיו נחוצים וגם כאלה שלא, חימום בכל מקום, קולבים לתלייה, מקום להניח דברים. המינוס הקטן היחיד הוא שאין מדפים בארונות אלא רק מקום לתלייה. חוץ מזה התפעלנו מהנוף המשגע של ההרים הירוקים והפסגות המושלגות. בחדר הילדים יש מיטה זוגית ענקית אבל כל ילד רוצה מיטה משלו ולא הייתה שום בעיה להציע את המיטה הנוספת ללא תשלום. כשהגענו חיכה לכל אחד מאיתנו כרטיס הנחה לאתרים בפלאכאו. הכרטיס נותן הנחות בעיקר בקיץ על הרבה אתרים, רכבלים, מגלשה אלפינית וגם לטרמה אמדה.
למתחם יש כמה דירות ולהם כניסה משותפת, בלובי המשותף יש המון פרוספקטים של האתרים בסביבה. אנדריאה ובעלה גרים בקומה למטה והמשרד שלה נמצא בקומת הדירות. היינו לבד במתחם הדירות (יש יתרונות כשזו לא העונה) ואנדריאה אפשרה לנו להשתמש במכונת הכביסה שלה שנמצאת במרתף.
יתרון נוסף כשבאים לא בעונה זה שלא הייתה לנו מגבלה לשעת היציאה כי העוזרת אמורה לנקות את החדרים רק ביום למחרת עזיבתנו. שילמנו 340 אירו לארבע לילות. כשמזמינים צריך לשים לב לאותיות הקטנות. לפי המקובל באוסטריה וגם בגרמניה יש תעריף ללילה ותעריף לניקיון. וחוץ מזה מס עירוני לאדם ללילה שמשתנה ממקום למקום. אז המחיר כפי שכתוב בבוקינג 260 אירו, המחיר לניקיון 60 אירו. ובערך 20 אירו למס עירוני.
הזמנו את הדירה הזו Gugghof בבוקינג. היא הייתה הכי זולה 150 אירו ל-3 לילות מחיר מגוחך (עוד 30 אירו על ניקיון ובערך 15 אירו מיסים). וכמובן היה לה ציון טוב. לאחר שהזמנו בבוקינג יוהאנה כתבה לנו מייל וביקשה מקדמה ואפי הסביר לה שההעברה הבנקאית עולה לנו הרבה כסף (למדנו את זה מניסיון כששילמנו בעבר לצימר בצרפת), יוהאנה וויתרה על המקדמה וכתבה לנו שאין בעיה הדירה תשמר עבורנו.
הגענו לעיירה קטנה ומשם נסענו בכביש צר מאוד (דו סתרי, ברור) מפותל העולה למעלה. אני חוששת שיבוא רכב ממול ואפילו לא נראה אותו ואם יבוא לאן כבר יש לנו לברוח.
הדירה, כמו בתמונות. אנחנו עולים במדרגות, מצד ימין נכנסים לדירה שיש בה סלון, פינת אוכל, מטבח, חדר אחד ושירותים ומקלחת. בחדר הילדים יש מיטה זוגית ומיטת יחיד, החדר הזוגי נמצא ממול, בצד שמאל של המדרגות. חדר ובו מיטה זוגית, ארון, ברז, כיור ונוף מרהיב. אבל השירותים...בצד של הילדים.
התמונות בבוקינג משקפות את המציאות אבל לא נכתב שיש רפת צמודה ושחדר ההורים בצד השני. אם הייתי מגיעה לכאן עם ילדים קטנים לא הייתי שקטה להשאיר אותם לבד.
אנחנו נשהה פה שלושה לילות ובעיקר נסבול מזבובים. בכל פעם שפותחים את הדלת לדירה צריך להיכנס מהר כדי שלא יכנסו זבובים וכדאי לא לפתוח חלונות בכלל. הילדים אומרים שמדי פעם יש ריח של פרות. הדירה נחמדה ונעימה והנוף יפה. המטבח מאובזר. ויוהאנה גם כיבסה לנו (בתשלום כמובן).
לסיכום - זו לא המלצה גורפת, כי היו מינוסים אבל ביחס תמורה למחיר ששילמנו, היה שווה.
מלון דירות מקסים בטירול ליד זיפלד. הוא נמצא על גבעה שנשקף ממנה נוף מדהים של עמק ושל פסגות הרים. קיבלו אותנו בלבביות וחמימות. הדירה שלנו, דירה לארבעה, בקומת קרקע. שני חדרים וסלון. בחדר הילדים שתי מיטות יחיד. יש מסדרון ומול כל חדר שירותים ומקלחת. סלון גדול עם ספות ופינת אוכל. מטבח מאובזר. מרפסת גדולה ונוף – גן עדן. בקומת המרתף של המלון יש חדר סאונה, חדר משחקים וחדר שיש בו מזווה, מכונת כביסה וספריה. המזווה מחולק לשניים, דברים שאפשר לקחת חופשי אם צריך בדירה, למשל כלי אוכל, סבון לכלים, נייר טואלט וכדומה. החלק השני הוא מעין חנות מכולת קטנה, אם נתקעתם בלי משהו שאתם צריכים אתם לוקחים (על כל דבר יש מחיר) ורושמים במחברת מה לקחתם ומאיזה חדר אתם. בסוף השהות מחייבים אתכם על כך. אז נכון שאפשר להיכנס למקום רק עם המפתח של החדר ונכון שיש בו מצלמה אבל עדיין מדובר באמון שיש להם באנשים. כשהעפתי מבט על הספרייה ראיתי מדף של ספרים בעברית (הוא גם ציין בפנינו שיש להם הרבה אורחים מישראל). בסופו של דבר גם אנצל את הספרייה הזו כדי להעביר ערב נעים. כל הכבוד למי שקרא והשאיר שם ספרים. תודה.
המינוס בדירה הזו – מחסור במדפים בארונות ומכיוון שיש שני ארונות צמודים למיטה הזוגית אין מקום לשידות וזה חסר. אבל באמת...אין מילים. הא...אין סופר מרקט ממש קרוב רק במרחק 10 דקות וירידה לעיירה telfs למטה.
מומלץ בחום רב !!
המלון נמצא מאחורי רובע המוזיאונים (יש שביל ומדרגות המובילות מהרחוב ישר לרובע). ברובע שפילטברג התוסס. מרחק הליכה קצר מרחוב מריה הילפר (שתי דקות) ועשר דקות עד רבע שעה הליכה מכל המקומות המרכזיים, כיכר מריה תרזה (חמש דקות), ארמון הופבורג ובית האופרה (עשר דקות). כמעט לא השתמשנו בתחבורה ציבורית (רק לארמון שונברון ולבית של הונדרטוואסר). הרובע מלא מסעדות ופאבים ובתקופת הכריסמס יש לו שוק כריסמס היפסטרי משלו. ברובע המוזיאונים יש מתחם של ביתני פאבים לכבוד הכריסמס.
המלון מעוצב יפה, יש בו מעלית. החדרים נוחים ומרווחים. ארוחת הבוקר מעולה!! אנחנו נהנינו מאוד ממסחטת מיץ פירות וירקות ופתחנו את הבוקר עם מגוון מיצים - תפוחים, גזר ואפילו סלרי. יש כמובן מגוון של אוכל מלוח ומתוק, ירקות וסלט פירות איכותי.
הצוות נחמד, מסביר פנים ועוזר.
עוד יתרון - מתחם חדר האוכל פתוח החל מעשר בבוקר ועד חצות לשתיית משקאות חמים (קפוצ'ינו, לאטה, תה וכו') וגם קרים מהמכונה (מיץ תפוזים ותפוחים וסודה). אנחנו ניצלנו מאוד את המתחם הזה. היינו שני זוגות וישבנו לשתות יחד בכל יום ואפילו פעמיים ביום.
את כל הארוחות אכלנו באזור (חוץ מפעם אחת שהלכנו לפיגלמולר).
מסעדה איטלקית עם עוד תוספות. המסעדה bella grotta בכתובת: Markt 39, 5450 Werfen , המסעדה נמצאת במרכז העיירה ואנחנו מצאנו חנייה ממול. טעמנו: פיצה, ריזוטו ומנה שנקראת cevapcicic שהיא בעצם שווארמה טעימה מאוד שהגיעה עם צ'יפס וסלט. לקחנו גם שתי כוסות יין, ובקבוק גדול של מים מינרלים (5.2 אירו !!), שילמנו 34.7 אירו לא כולל טיפ. מסעדה מומלצת, אוכל טעים.
חיפשנו את שץ Schatz-Konditorei כדי לאכול עוגת המוצרט המפורסמת שלהם אבל באותו יום לא היה. זה לא מה שיעצור אותנו מלאכול משהו טעים, למראה כל המבחר שיש בדלפק. המקום קטן מאוד. מזמינים את העוגה בדלפק, מתוך המבחר שיש בחלון ואחר כך יושבים. אכלנו: זאכר טורט, עוגת מוס שוקולד ועוגה עם דובדבנים. הזמנו גם 3 קפוצ'ינו ומרנג. שילמנו 23.5 אירו. הכול היה טעים מאוד, רק עידו לא היה ממש מרוצה מהעוגה.
המסעדה נמצאת בתחנה הראשונה של המוניות במפלי קרימל. המסעדה נמצאת במקום תיירותי מאוד ועל אף עובדה זו השירות נעים ומזמין, התפריט אומנם לא באנגלית אבל המלצרים יודעים לפרט על כל דבר. אפשר סתם לשבת שם לקפה ושטרודל נהדר וגם לאכול ארוחת צהריים טובה. מרק הגולש מלא בשר ומומלץ וכן אפשר לאכול שם שניצל עוף, שלא בכל מקום אפשר למצוא, טעים וגדול. המחירים תיירותיים אבל במידה, 2 מנות שניצל וצ'יפס, מרק גולש עם בשר, 2 קפה ושטרודל עלו 50 אירו. אין הרבה אופציות לאכול במפלי קרימל, בטח שלא כשמגיעים בסוף ספטמבר, לא בעונה, כשחלק מהמקומות סגורים. האופציה הזו טובה, טעימה ומומלצת לפני הירידה למטה.
בית הקפה הוורדרד נמצא בכתובת: Untere Gänsbachgasse 5 . אנחנו שתינו שוקו חם, אכלנו עוגת שוקולד טעימה (בניגוד להרבה עוגות שוקולד שנטעמו פה), הקייזרשמרן, זהו קינוח אוסטרי מסורתי. מדובר במשהו שנראה כמו עננים קטנים פנקייק או סופלה. מתוק וקראנצ'י. לא כבד כמו הפנקייק. כנראה גם מטוגן וגם אפוי ומקושט באבקת סוכר ואגוזים ומוגש עם לפתן לצדו. המנה יקרה, כמעט 10 אירו וטעימה, ממש טעימה!! שילמנו 25.6 אירו. מומלץ.
התפריט מגוון. העוף ההודי בקארי עם אורז שהזמנתי היה מעולה, כולם אהבו את המנות: בולונז, שניצל עוף וצ'יפס, ומשהו עם חזיר. 2 כוסות יין וקנקנן מים. ולקינוח 2 עוגות וקפוצ'ינו. שילמנו 77.4 אירו כולל טיפ. היה לנו טעים מאוד. העוגות היו טעימות. הגלידה פחות - הציון לגלידה בינוני. המחיר 3 אירו למנה.
המסעדה נמצאת באזור הכי תיירותי כמעט מתחת לגגון הזהב. מומלצת בטריפאדוויזר. הזמנו שניצל וצ'יפס, 2 המבורגרים ועוד 2 מנות צ'יפס כי ההמבורגר מגיע בלי תוספות. מרק גולש וסלט עוף. ביקשנו שלא יגישו את ההמבורגר עם ירקות אבל שכחנו לציין שלא ימרחו שום רוטב. הסלט שהגיע זה לא הסלט שהוזמן. ההמבורגר היה איום ונורא, כמו דיקט גם בעובי וגם בטעם. בקיצור – לא משהו. שילמנו 50 אירו. לא מומלץ.
בית הקפה נמצא במדרחוב הראשי. הזמנו 2 שוקו וקפוצ'ינו. קרואסון שוקולד וקייזרשראם שהוגש עם רסק תפוחים אמיתי ביתי (לא גרבר) בדיוק כמו שסבתא של אפי הייתה מכינה. 19.8 אירו .
מסעדה איטלקית. חלק מהעובדים אף דיברו ביניהם איטלקית. אין תפריט באנגלית אבל יש מלצרית בקיאה בתפריט ובאנגלית. חלק מהתפריט מובן גם ללא ידיעת גרמנית, הרי לזניה או לינגוויני הם אותו דבר בכל שפה.
קיבלנו לשולחן לחם וגריסיני וקנקנן מים (אפילו שאלו אם אנחנו מעדיפים עם לימון וקרח) ולא גבו על כך כסף. השוס היה לחם ללא גלוטן שהוגש לאפי אחרי שהבינו שהוא לא אוכל גלוטן, גם על כך לא גבו כסף (בניגוד לכל המסעדות בארץ). אכלנו: קנלוני גבינות ותרד, פיצה ועוף בחמאה שהוגש עם צ'יפס וסלט. האוכל היה מצוין. גם היין. אפי אמר שהעוף הוא אחד הטעימים שאכל. ובגלל שהיה כל כך טעים לא וויתרנו על קינוח והזמנו טירמיסו ופרופיטרולים. המנות היו גדולות ומקושטות בקצפת ובפירות (אז גם לאפי היה מה לאכול). וכמובן היו טעימות. שילמנו 57.5. המסעדה לא נמצאת ברחוב הראשי אלא כמה דקות הליכה ממנו. שווה ללכת לשם.
הלכנו למסעדה בעקבות המלצה וציון טוב והקרבה למלון שלנו, ולא התאכזבנו.
האוכל היה טעים מאוד, השירות היה מצוין ובמקום לא היה חם מדי. המחיר לארבעתנו 101 אירו. אכלנו: פקורס וסמוסה (אחת) למנה ראשונה (המנות קטנות יותר מטנדורי), צ'יקן קארי, תבשיל בקר, תבשיל דג, תבשיל צמחוני, פלאק פניר, שני לחמים, 2 כוסות יין ו-2 בקבוקי מים. כל המנות הגיעו עם תוספת של אורז. המנות הראשונות היו קטנות אבל העיקריות היו גדולות ומשביעות. מומלץ.
רבות נכתב על המסעדה הזו שנמצאת כנקודת ציון בכל מדריך תיירים לווינה. מספרים על התורים הארוכים ולפעמים על היחס המזלזל. זו הפעם השנייה שלנו במסעדה ואלה ההמלצות שלנו: להזמין מקום מראש באתר האינטרנט (אין צורך לשבור את השיניים בגרמנית). הרבה זמן מראש במיוחד אם אתם רוצים להגיע בערב. אנחנו היינו פעמיים בצהריים. אנחנו היינו שמונה ואפשר להזמין מקום רק לארבעה, עשינו שתי הזמנות וביקשנו לשבת יחד והכינו לנו שולחן לכולנו. כאשר מזמינים מקבלים אישור במייל צריך להיכנס לאישור וללחוץ על הקישור רק כך ההזמנה מאושרת.
השניצל - אז נכון שכולנו מכינים בבית ונכון שבאוסטריה יש המון מסעדות שניצלים אבל השניצל שלהם טעים!!! יש להם שלושה סוגים חזיר, עגל ועוף. החזיר והעגל נטעמו והיו נהדרים. השניצל ענק. יש תוספות שאפשר להזמין אבל אל תצפו לצ'יפס וגם לא לקולה כי אין. תוספת שנקראת בראון פוטייטו הייתה טעימה מאוד.
המחירים סבירים למסעדה כל כך פופולרית. 2 שניצלים, מים מינרלים ושתי תוספות עלו בערך 50 אירו לזוג.
ממליצה בחום.
מצאנו מסעדת המבורגרים קרובה למלון Die Burgermacher . הבחור החמוד שקידם את פנינו הסביר שהיום יום ראשון ולכן המסעדה נסגרת מוקדם בעשר והמטבח נסגר בתשע שזה עוד רבע שעה ולכן הוא יכול להציע לנו לבחור רק מתוך 3 סוגי המבורגרים.
לנו זה הספיק בחרנו המבורגר וצ'יפס וסלט קולסלו. וגם בירה ללא גלוטן (אפי שתה שתיים).
המנה הייתה גדולה מאוד, המון צ'יפס טעים, המלצר היה חמוד והסביר שהם עושים הכול במקום החל מטחינת הבשר ועד להכנת קטשופ. גם המסעדה הזו נמצאת ברובע שפיטלברג והיא מומלצת מאוד.
מי שרוצה לנסוע בכבישים המהירים באוסטריה צריך לקנות מדבקה. המדבקה היא לשבוע. המחיר נכון ל-2016 8.8. אירו. המדבקות מחליפות את התשלום לכבישי האגרה שיש במדינות אחרות. את המדבקה אפשר לקנות בתחנות דלק, אנחנו קנינו לפני שנכנסנו לאוסטריה בתחנת דלק בגרמניה.
כדי לטייל בעיר העתיקה אפשר לחנות מול הארנה של מרצדס (אצטדיון ספורט) על כביש 161 ורחוב Jochberger Str, החניה חינם. בחניון יש גם שירותים ציבוריים נקיים מאוד.
אומנם בהלוך הכול היה טוב ולכן הזמנו הסעה גם בחזור אבל אז בשלוש לפנות בוקר כשאין לנו הרבה ברירות הנהג סירב לקחת אותנו ועשה הצגות עד שהואיל בטובו תמורת מחיר גבוה יותר כמובן.
כשהתחלנו להעמיס את המזוודות (בגשם שוטף) הנהג התחיל לצרוח עלינו ששיקרנו ושיש לנו יותר מזוודות ממה שכתוב. ניסינו להסביר שככה נסענו בהלוך, באותו מחיר, שבאתר כתוב שהרכב לארבעה וכולל 3 מזוודות גדולות ו-3 טרולים ולנו יש רק 6 טרולים כך שזה אפילו פחות ממה שכתוב. הוא צעק ולא הסכים להקשיב ורצה לנסוע משם. אפי נכנס למלון לשאול כמה תעלה מונית ואמרו לו שמעל 40 אירו. לא רצינו להיתקע והסכמנו לשלם לו 48 אירו כפי שהוא ביקש. נסענו כשהוא כועס. בדרך הוא ביקש את הכסף כדי שלא נעשה לו סצנה בנמל התעופה. כשהגענו הוא ביקש בסוף 40 ולא 48 ונתן קבלה.
כשהגענו הביתה בשעות הלילה כתבנו מייל תלונה חברה כדי שהם ידעו שהנהג לא היה בסדר.
קצת אחרי חצות קיבלנו צלצול טלפון מאותו נהג צועק, שהמשיך לצעוק וטען שהוא בעל החברה ולמה כתבנו מייל כזה וכו'
לאחר כמה דקות שבהן אפי ניסה להסביר והנהג המשיך לצעוק אפי באמר לו שהוא סוגר את השיחה ומבקש שלא יתקשר אלינו יותר.
מנסיוננו הקודם בווינה, התחבורה הציבורית נהדרת. חשמליות ומטרו מרשתות את העיר. הפעם היינו ארבעה ושמנו לב שמחיר המונית יעלה רק בכמה אירו בודדים על מחיר נסיעה בודדת לכולנו. נסיעה אחת 2.4 אירו, לארבעתנו 9.6. מחיר מונית בסביבות 10-11 אירו (הרחוק ביותר לארמון שונברון עלה 15 אירו). ובכל זאת מונית נוחה יותר ולוקחת אותנו מהמקום שהיינו בו בדיוק לאן שאנחנו צריכים.
לרוב הלכנו ברגל, המיקום של המלון והקרבה לאתרים ממש לא הצריכו תחבורה, רק למקומות רחוקים או כשכאבו הרגליים.
לכן, אם אתם ארבעה, והטיול שלכם רובו מבוצע ברגל, תשקלו לבחור במונית.
כמובן שאם המלון מרוחק וזקוקים לתחבורה ציבורית כל הזמן שווה לשקול כרטיסים יומים או לכמה ימים.
מכרה המלח salzwelten בהאלין hallein, הגענו בעשר ורבע ונכנסנו לסיור של 10:30. למכרה המלח נכנסים בסיור מודרך. אני, הידועה כפחדנית אמיתית, התלבטתי מאוד אם להיכנס, חברתי ענת אמרה לי לא לפספס, השכנה אמרה לי שהיו צריכים להוציא אותה משם כי היא פחדה מאוד. אחרי שבדקתי, ראיתי תמונות וסרטונים החלטתי ללכת על זה. נכנסנו עם קבוצה של בני נוער מבית ספר שהיו שקטים והתנהגו למופת. בכניסה קיבלנו בגדי כורים (בעיקר כדי לא ללכלך את הבגדים שלנו). המדריך אמר לנו ללכת צמוד אליו כדי שהוא יסביר לנו קודם באנגלית. התחלנו בנסיעה ברכבת כורים, יושבים זה אחר זה כשהרגליים משני צידי הספסל. הרכבת לקחה אותנו לפנים המכרה ושם קיבלנו הסבר קצר והתחלנו ללכת. הלכנו בתוך המכרה והגענו אל המגלשה הראשונה, בדקתי, יש אפשרות לרדת במדרגות, וכן רואים את הקצה שלה (בניגוד למה שאמרו לי וקראתי כאן). ישבתי בין אפי לעידו (מתגלשים בזוגות או בשלישיות, לא לבד). הרגשתי בטוחה מאוד, עצמתי עיניים ונהניתי. אחר כך הלכנו עוד ברגל, שמענו עוד הסברים על עבודת הכורים, מדי פעם ראינו סרטון, בגרמנית כמובן, על הארכיבישוף ועל היחסים שלו עם הכורים. ראינו בובות שממחישות את עבודת הכורים. עברנו את הגבול לגרמניה. ואז הגענו למגלשה נוספת, ארוכה יותר. אני כבר "מנוסה". לכן לא פחדתי. אפי ועידו התגלשו פעמיים. הגענו למקווה מים קטן ושטנו בתוך המכרה לצלילי מוזיקה נעימה רגועה ואורות צבעוניים ומתחלפים. ולסיום חזרנו לכניסה ברכבת הכורים. בסוף קיבלנו גם מלחיה למזכרת. מחיר כרטיס לאדם 21 אירו. טיפ חשוב שלא ידענו עליו, יש הנחה לבעלי כרטיס זלצבורגלנד, בגלל שלא ידענו על ההנחה לא היה חשוב לנו לקנות את הכרטיס קודם לכן. מומלץ לכולם !!
מצודת הוהנוורפן Hohenwerfen Fortress מחיר הכניסה לטירה 11.5 אירו, חינם בכרטיס זלצבורגלנד אבל צריך לשלם כדי לעלות בפוניקולר (בעלי הכושר יכולים לעלות ברגל). המחיר 14 אירו לארבעה (נכון ל-10/16). הכניסה למצודה היא בסיור מודרך, שעות הסיורים מופיעים באתר ומשתנים בהתאם לעונה. לא מזמינים מראש. הסיור לא יצא בדיוק בשעה הנקובה ולאורך כל הסיור היו קצת המתנות וחוסר סדר בגלל סיור מקביל.
מקבלים אודיו בעברית, המדריכה מסבירה בגרמנית. טיפ: עדיף להאזין בדרך ליעד הבא או לפני שהיא מתחילה לדבר אחרת קשה לשמוע.
הסיור בטירה נמשך כשעה וכולל הסבר היסטורי ומעבר בין חדרי הטירה. בסוף מגיעים למנגנון של הפעמון ומי שאין לו פחד גבהים יכול לעלות לפעמון למעלה. מלמעלה יש נוף קסום. הסיור מסתיים באותה רחבה מרכזית שבה התחלנו אותו.
מופע העופות הדורסים הוא חלק מרשים בביקור במבצר ולא לוותר עליו. הירידה לאזור המופע קצת ארוכה ובחלק מהמקומות גם תלולה (בחלק גדול מהדרך יש מעקה שניתן לאחוז בו אם למישהו קשה). המופע התקיים ליד העץ הגדול (כשתגיעו תראו). יכול להיות שזה משתנה בהתאם לעונה, אנחנו היינו בסתיו וירד גשם לכן לא יכולנו לשבת על הספסלים הפזורים מסביב.
בתחילת המופע שומעים הסבר קצר ומוקלט אילו עופות דורסים מופיעים אחר כך כל ההסברים של המאלפים היו בגרמנית. אף שלא הבנו את ההסברים המופע היה מרשים מאוד, העופות עפים ממש קרוב אלינו, דואים, עפים וחוזרים לפי הוראות המאמנים. נהנינו מאוד.
בדרך למטה (ירדנו ברגל) עברנו דרך מוזיאון העופות הדורסים.
טיפ: אם בחרתם לרדת ברגל שימו לב לא להתבלבל: אחרי שיוצאים מהשער והולכים קצת יש שביל שמצדדיו חומה ובתים ואז השביל מתפצל השביל השמאלי מתחיל בירידה תלולה, זה לא השביל הנכון, הוא מוליך למרכז העיר ואילו הימני שמתחיל בעלייה קטנה, מוביל לחניון. השביל נעים ונוח בין העצים והנוף המהריב. הירידה אורכת כ-20 דקות בנחת.
שביל הליכה בתוך נקיק, המסלול עובר על גשרים לצד הנחל. בנקיק יש שני שבילים. התחלנו בשביל הימני שיש בו 150 מדרגות תלולות והוא מוביל לקו המים. התחלנו ללכת. הנקיק עמוק והסלעים משני צדדיו קרובים זה לזה ומתחת המים גועשים בצבעים נהדרים. מראה מקסים. באותן מדרגות גם חוזרים בחזרה. אומנם המדרגות צרות אבל יש מעקה והירידה בטוחה. אחרי שחווינו את המראה המקסים עלינו בחזרה, לאסטמטית כמוני זה הספיק (אבל בסך הכול מדובר במדרגות שגם ילדים יכולים לעלות ולרדת). אפי ועידו המשיכו ללכת בשביל השמאלי עוד כחצי שעה. השביל הזה קצת יותר קשה לחסרי כושר (לא מדובר בשבילים למיטיבי לכת אלו שבילים מסודרים ונוחים. הכניסה לנקיק כלולה במחיר כרטיס זלצבורגלנד.
המוזיאון לא גדול במיוחד (אבל נראה לי שגדול יותר מהמוזיאון בחיפה). יש בניין אחד של טבע ובניין אחר של מדע (שעליו ויתרנו מפאת קוצר זמן). מחיר הכניסה כלול בכרטיס זלצבורגלנד (אפשר להשתמש בכרטיס בעיר זלצבורג רק יום אחד לכן צריך לרכז את האטרקציות ליום אחד). המטרה שלנו הייתה האקווריום, שגם הוא היה קטן אבל נחמד מאוד. ראינו די הרבה סוגים של דגים. ואפילו היה אקווריום של כרישים. המשכנו לעוד כמה תערוכות הקשורות בבעלי חיים, מערכת השמש ותערוכת גבישים (אבנים יפות שנחצבות מהסלע) תערוכה שאהבנו מאוד.
הגענו לארמון הלברון schloss hellbrun . חנינו בחניון ושילמנו 2 אירו. מחיר הכניסה 12.5 כלול בכרטיס זלצבורגלנד. לארמון עצמנו לא נכנסנו (מפאת קוצר זמן). הצטרפנו לסיור המודרך בגנים ובין המזרקות. בטוח שכיף יותר להצטרף לסיור כזה בקיץ כשנעים להירטב. המדריכה הסבירה באנגלית ובגרמנית על הנסיך ארכיבישוף של זלצבורג שאהב לארח ולשגע את אורחיו. היא שולטת בהפעלת המזרקות ונראה שהיא מרטיבה במידה. בכל זאת חורף. אנחנו יצאנו יבשים, השתדלנו להתרחק מאזור הסכנה. הסיור נחמד ומשעשע. הגן מלא במזרקות, פסלים, מבנים מיוחדים ותיאטרון בובות נחמד שמופעל בכוח המים. המדריכה ניסתה להצחיק אבל לא ממש הצליחה, לפחות לא באנגלית בגרמנית דווקא כן, אנשים צחקו. סיור מהנה לכל המשפחה. בקיץ הוא בטח גם מרענן.
טרמה אמדה Erlebnis-Therme Amadé בריכות חמות ומגלשות הנמצאות במרחק שלוש דקות נסיעה מהדירה שלנו בפלאכאו. הכניסה כלול בכרטיס זלצבורגלנד, חד פעמי לארבע שעות. בטרמה אמדה יש בריכות חמות ומגלשות. ובונוס לעידו מגלשת לופ.
שכרנו חלוקי רחצה ב 3.5 אירו לחלוק והשארנו פיקדון . אפשר לשכור מגבת ב-2.5. אירו. קיבלנו צמידים ועליהם יש מפתח ללוקר. המפתח נצמד לצמיד ואין בעיה להסתובב איתו. כל אחד מאיתנו אחסן את הדברים שלו בלוקר. כמו בכל בריכה פה, יש לוקרים גדולים יחסית, הם נסגרים עם הצמיד שקיבלנו, בכל אזור הלוקרים יש תאי הלבשה נוחים מאוד. לא צריך להסתובב עם תיק וארנק, רק עם המגבת והצמיד על היד. אם רוצים לקנות משהו לאכול גם אז הצמיד משמש כארנק ובסוף מחייבים אותנו.
מה שלא נוח בבריכות האלה הן המקלחות. וזה בכל מקום שהיינו, גם בווינה. אין פרטיות. תאי המקלחת פתוחים, אין מקום אפילו לתלות חלוק או בגדים. אין לי מושג למה זה. אנחנו בכל אופן התקלחנו בדירה.
בטרמה אמדה יש בריכות פנימיות גדולות חמות ובריכה חיצונית שלטעמנו לא הייתה חמה מספיק אבל בכל זאת אם יוצאים כשרק הראש בחוץ נהנים מהנוף הנחמד ומהרגשה חמימה. בכל הבריכות יש זרמי מים בועות שפועלים בכל פעם במקום אחר וזה כיף גדול. יש בריכת גלים ובחוץ יש גם בריכת ספירלה (זרם מסתובב). המינוס – הרבה מאוד ילדים שעושים בלאגן ורעש. אין מציל או מישהו שמשגיח. גם לא במגלשות ,חוץ מאשר במגלשת הלופ. כשהגענו המגלשה הייתה סגורה אבל מסתבר שהיא נפתחת בפעם בחצי שעה לכמה זמן. היינו שם שלוש שעות ומלבד מגלשת הלופ שבה אפי ועידו נהנו מאוד, היינו בעיקר בבריכה הפנימית נהנים מזרמי המים של הג'קוזי.
ביום ובקיץ אפשר ליהנות מהבריכה חיצונית ומהמגלשות החיצוניות.
שווה מאוד לסיים שם יום מוצלח, במיוחד שכזה ללא עלות וכלול במחיר כרטיס הזלצבורגלנד.
לגשר התלוי Stubnerkogel, עולים ברכבל Stubnerkogelbahn (אחד הבודדים שעדיין עובדים בסוף ספטמבר וגם כלולים בכרטיס זלצבורגלנד). הוא עובד רק פעם בשעה. הירידה האחרונה היא בארבע. הרכבל נמצא ברחוב הראשי Stubnerkogelstraße 23 ממש מול הבריכות החמות. הצגנו בקופה את כרטיסי הזלצבורגלנד וקיבלנו כרטיסי עליה, והרכבל אכן התחיל לעבוד בשלוש. הקרונות קטנים ומתאימים לארבעה. עלינו לאט לאט, זה היה יום שמשי ונעים. ממשיכים עם הרכבל עד למעלה. אחרי תחנת הביניים הנוף החל להשתנות, פתאום העצים לבשו לבן, יותר ויותר לבן, גם האדמה ואז נכנסנו לענן. לא ראינו כלום.
למעלה יש מסעדה/בית קפה, מחירים תיירותיים אבל לא מדי ( 7 אירו לקפה ושוקו). למרות הקור השלג קרא לנו החוצה יצאנו להצטלם. אפי ועידו הלכו לראות את הגשר התלוי. הם חזרו אחרי רבע שעה ואמרו שאנחנו חייבות לצאת לראות. רותם לא רצתה אבל אני השתכנעתי. פסעתי בזהירות ואפילו עליתי על הגשר התלוי. השלג לבן ורך, נקי וטרי. אי אפשר לתאר במילים. חוויה.
הייתה חוויה מדהימה. מזל שלא נתנו לנו להמשיך עם הרכבל למטה.
מגיעים לחניון המרכזי בבד הופגשטיין. צריך לשלם במכונה. החניה בתשלום עד השעה 18:00. משלמים ומקבלים פתק אחד שצריך לשים על החלון הקדמי ופתק נוסף לקחת לדלפק הקבלה שם יחזירו לנו את הכסף. שכרנו חלוקים. קיבלנו צמיד שאיתו אפשר לסגור את הלוקר. בחרנו לוקרים קרובים לתא הלבשה. מאוד קל ונוח. בבריכות, יש אזור למשפחות ואזור רגוע. בפנים יש בריכה חמה אחת גדולה, שיש בה הרבה זרמים מים מכל כיוון אפשרי, בעמידה, בישיבה ובשכיבה. ויש הרבה מקום לשבת ולשכב. ולא היו הרבה אנשים. בבריכה החיצונית הרגשה של גן-עדן, נוף מקסים של פסגות הרים מושלגות, בניגוד מושלם לבריכה החמה. לא מאוד חמה, אבל אושר גדול. גם פה יש זרמי בועות חמים. חזרנו שוב פנימה, יש חלונות ענק והכי כיף זה לשבת או לשכב בבריכה בתוך איזה זרם נעים ולהביט על הנוף. עברנו גם לג'קוזי הענק שיש בפנים. שם המים גם חמים יותר. הבנים עברו גם לאזור המגלשות, נהנו אבל חזרו מהר לאזור הרגוע. בילינו שם כמעט ארבע שעות. נהנינו מאוד מאוד. במבט לאחור זה אחד המתחם הכי מהנה שהיינו בו בטיול.
מפלי קרימל krimmler wasserfälle , חוויה יוצאת דופן. חנינו בחניון P4 שהוא הקרוב ביותר למרכז שבו אפשר לקנות כרטיסים (זו גם הכניסה למתחם עולם המים) מול תחנת המוניות וזו הכתובת שלו Oberkrimml, 5743 Krimml. הוא נמצא בתחתית המפלים וזו גם הדרך למעבר גרלוס, למי שירצה אחר כך. שילמנו על החנייה ואחר כך קיבלנו החזר כי בעצם מי שנכנס לעולם המים מקבל החזר על חניה ובפועל יכולנו להיכנס לעולם המים בגלל הכרטיס. אז אחרי שסיימנו את המסלול נכנסו וקיבלנו כרטיס.
הכניסה למפלים חינם לבעלי כרטיס זלצבורגלנד. בחרנו לעלות במונית ולרדת ברגל. המוניות הן פרטיות. המחיר 7 אירו לאדם. לא היו עוד אנשים נוספים ועלינו שלושתנו. מדובר במיניבוס שיכול לקחת עד שמונה נוסעים. ביקשנו לעלות לתחנה הראשונה. נסענו בדרך מפותלת אבל לא מפחידה. הנהג עצר פעם אחת כדי שנצלם את הנוף.
כשהגענו לתחנה הראשונה הנהג הראה לנו את השביל למעלה שמוביל לתחנה הבאה (עשר דקות הליכה לטענתו) ואת השביל היורד למטה. פתאום אפי ועידו החליטו שבא להם לעלות. אני המתנתי במסעדה hanke's cafecafé restaurant ואחר כך גם אכלנו שם צהריים.
ואז התחלנו ללכת. הירידה למטה בשביל מסודר ורחב, ירידה לא תלולה בין העצים, המפלים יורדים שם בעוצמה ולאורך כל הדרך יש מרפסות קטנות לתצפית על המפלים. מקסים. בדרך יש ספסלים ואפשר לשבת לנוח (לא רלוונטי ביום גשם או מושלג).
מה שהעצים את החוויה שלנו היא שפתאום החלו לרדת פתיתי שלג, הן אומנם לא נערמו על הרצפה אבל כן נערמו על העצים שהפכו לאט לאט ללבנים. ההרים שראינו ירוקים ממולנו הפכו ללבנים. והחוויה ללכת בשלג הייתה קסומה. כן, ברור לי שהאוסטרים לא מתייחסים לזה כאל שלג אבל בשבילנו זה היה עצום ורק התמונות יכולות להמחיש כמה יפה היה המראה של הנוף והמפלים בשלג. פתיתי השלג התגברו ככל שירדנו למטה. לא הרגשנו שקר לנו, היינו שמחים ומאושרים. אני חושבת שזה לקח לנו שעה, בירידה איטית ועם המון הפסקות לצילומים.
שילמנו לכרטיס ערב החל משעה 17:30, 9.2 אירו. קיבלנו צמיד ושכרנו מגבות במחיר 3.1 אירו למגבת. הבריכה בחוץ הייתה חמימה בלשון המעטה וזו שבפנים הייתה קטנה עם מעט זרמים. חוץ מזה הייתה בריכת גלים, עד שהשתכנעתי להיכנס אליה יצאתי אחרי דקה, היא קרה!! יש ארבע מגלשות והבנים הלכו מיד למגלשות הלופים (בתוספת של 2 אירו. לפי האתר משלמים 2 אירו בכל פעם אבל בכניסה אמרו לנו שזה חד פעמי). כמעט לא היה תור וכמעט גם לא היו אנשים בבריכה. מכיוון שהיה לנו די קר בחוץ ובפנים היה קצת משעמם החלטנו להיכנס למתחם הסגור שנקרא ISLA SOLA משלמים 2.5 אירו לחצי שעה ונכנסים למתחם שקט וסגור. המקום רגוע, מוזיקה נעימה, המים – חמים ו..מלוחים, המלח, כפי שמעיד הפרוספקט, מגיע מים המלח (שלנו, כן). בבריכה יש המון זרמים וכמה מתחמים, והמון עמדות ישיבה ושכיבה והכי כיף שאפשר לצוף. שווה כל אירו. תענוג ממש!!
קנינו כרטיסים לא זולים בכלל, 76 אירו ל-4. אני חשבתי שבמוזיאון תהיה תצוגה של תכשיטים ואולי פריטי לבוש. טעיתי. המוזיאון מחולק לחללים ובכל חלל יש נושא או מוצג אינטראקטיבי, תיאטרון זה אחד החללים שקל יותר להסביר אותו. כל השאר הם מייצגים של צבע ותנועה והרבה אבנים נוצצות. רק בסוף המוזיאון יש תצוגה של אביזרים כמו פריטי לבוש או הנעל של סינדרלה מהסרט וגם תכשיטים. ויש כמובן את חנות המוזיאון הענקית שיש בה תכשיטים פשוטים וזולים ועד לתכשיטים בשווי עשרות אלפי אירו. היינו שם שעתיים שלמות. הבנים, שחשבתי שבשלב מסוים ישתעממו, התעכבו עוד יותר מאיתנו בגלל אתגר הצילום. אין ספק שזה מקום מקסים לחובבי הצילום לתפוס את התנועה, הצבע והנצנוצים.
קניון לאוטש leutascher geisterklamm. כדי להגיע נוסעים נסענו בכביש L14 לפי השלטים וחונים בחניון במחיר 5 אירו, הכניסה למסלול בחינם. ליד החניון יש מסעדה ושירותים ולידם פארק חבלים שסגור באוקטובר.
אנחנו בחרנו במסלול האדום שהוא מסלול מעגלי (אפשר ללכת ולחזור גם באותה דרך) משם מתחיל שביל ביער ואחרי בערך 400 מטרים מתחילים בירידה עד שמגיעים למסלול התלוי. כל המסלול בעצם תלוי בגשרים צמודים לצוק ויש כמובן ...איך לא...גשר תלוי בשיאו של המסלול.
המסלול הזה הוא פרויקט משותף לגרמניה ולאוסטריה ובדרך חוצים את הגבול וחוזרים בחזרה. המקום מהמם ביופיו, קניון עמוק, נחל שוצף, צבעי שלכת על העצים.
קראתי שלא מומלץ למי שיש פחד גבהים, אז גם רותם וגם אני מפחדות קצת מגבהים אבל זה לא היה מפחיד. יש הרגשה בטוחה מאוד על המסלול. הלכנו במסלול התלוי קצת יותר מחצי שעה עד שהגענו לגשר התלוי, הגבוה והמתנדנד מעט, שאם חוצים אותו חוזרים חזרה במסלול דרך היער ואפשר גם לחזור באותה דרך. אחרי כמה צילומים חצינו את הגשר סופית וחזרנו דרך היער. העלייה התלולה בהתחלה קצת עייפה אותי אבל שאר הדרך הייתה נעימה ויפה. גם המסלול הזה היה אחד מההיי לייטס של הטיול שלנו. בעיקר בגלל שכולנו הלכנו ביחד.
במלון המליצו לנו על הבריכה בזיפלד Olympia Sport,- . שילמנו 42.5 אירו לשלושה וזו הייתה ההוצאה הכי מיותרת בטיול שלנו. הבריכה הייתה קרה. ממש קרה. כשניסינו לשאול לגבי הטמפרטורה את אחד העובדים בדלפק המידע הוא לא ידע אנגלית ולא הבין את השאלה. השירותים והמקלחות היו מוצפים במים. היינובחודש אוקטובר כך שלא ניסינו את הבריכות בחוץ. התאכזבנו מאוד ויצאנו מהר מאוד. אמרנו לפקידה בקבלה שהיה מאוד מאוד קר ושאלנו אם יש החזר כי שילמנו על 4 שעות והיינו פחות משעה. ברור שאין. היא לא ממש הבינה את השאלה ואמרה שאף אחד לא התלונן על הקור. אבל אנחנו יודעים מה זה קור. היה לנו למה להשוות כי היינו בכמה בריכות חמות בטיול. בקיצור - מבחינתנו לא מומלץ!
הסיור מתקיים ללא תשלום (יש לבדוק באתר האינטרנט באילו ימים ותאריכים הוא מתקיים), אין צורך להירשם מראש אבל יש להגיע 20 דקות לפני המועד כדי להצטייד במכשיר אודיו. כדי לקבל מכשיר יש להפקיד תעודה מזהה. הסיור מתחיל מהלובי של הכניסה לעירייה מרחוב פרידריך שמידט שזה בעצם הצד האחורי, משום שרוב התיירים מגיעים לרחבה הראשית Rathausplatz ולכן יש לעשות סיבוב ולהגיע לצד השני.
בלובי הכניסה היו ספסלים וכיסאות מעוצבים בצורה מעניינת, למשל כמו ערימת ספרים או ספסל בתוך פח זבל. חיכינו מעט ואז הודיעו לבוא לקחת מכשירים. הקבוצה חולקה לשניים, סיור בגרמנית וסיור באנגלית. המדריכה שהובילה אותנו דוברת אנגלית, ונחמדה מאוד ואת ההסברים שמענו במכשיר לפי המספרים. יש כמה חדרים מרשימים מאוד בבניין העירייה, למשל אולם הנשפים הענק (הגדול בווינה) וגם חדר המועצה שנראה כמו פרלמנט קטן. ואכן בווינה עצמה יש כמעט שני מיליון תושבים, לא כולל המטרופולין. באוסטריה כולה יש פחות מתשעה מיליון. חלק מהבניין בשיפוצים ולכן לדעתי דילגנו מהר על החצר היפה. שימו לב, יש הרבה מאוד מדרגות לעלות. הסיור מומלץ, הוא לא ארוך מדי (כ-40 דקות) והמבנה יפה. ענה על ציפיותינו.
בבניין האופרה מתקיימים סיורים בתשלום. המחיר 9 אירו. לא ניתן להזמין כרטיסים מראש ויש להגיע לקופה כחצי שעה לפני תחילת הסיור. את מועדי הסיורים והשעות תוכלו למצוא כאן. אנחנו הגענו לסיור של שעה 15:00 בשעה 14:20 וקנינו כרטיסים. מאוחר יותר היה תור ארוך לקניית הכרטיסים אבל לפי כמות האנשים שהייתה בסיור נראה שהם מוכרים כרטיסים לכולם.
כשנכנסנו בעשרה לשלוש להמתין לסיור ראינו שיש המון אנשים. יש סיורים בכמה שפות, רק בשפה האנגלית היו 4 קבוצות עמוסות מאוד. למרות החלוקה לקבוצות, התקשנו לשמוע את המדריכה משום שהיא לא מדברת במיקרופון, היא לא יכולה כי בעצם כל הקבוצות מסתובבות ביחד ואם כל מדריך ידבר גם במיקרופון לא ישמעו אף אחד.
המבנה יפה ומרשים אבל הסיור לא, אין הגבלה על מספר האנשים ויש הרגשה של מסחטת כסף, במיוחד בגלל שגם לאורך כל הסיור רוב הפרטים היו כמה עולה...כמה עולה כרטיס זול ויקר, כמה עולה תא, כמה עולה להשתמש באולם הקטן וכו'. ראינו את פועלי הבמה מקימים תפאורה אבל לא היה סיור מאחורי הקלעים.
גילינו שיש כרטיסים למופע במחיר 12 אירו, לתא שיש לו ראות חלקית מאוד. הגענו למסקנה שזה משתלם יותר במקום הסיור. כי כך רואים גם את בית האופרה, את כל אולמות ההמתנה (שהם בעצם האולמות שבהפסקה כולם יוצאים לנוח ולשתות), נהנים קצת מהאווירה ומהמופע ואפשר ללכת בהפסקה אם זה לא מעניין. יש גם כרטיסים זולים בעמידה למי שיש כוח.
המלצה שלנו: לכו למופע ולא לסיור.
הזמנו מראש כרטיסים לסיור בארמון שונברון. התלבטנו אבל כשקראנו על התורים ועל ההמתנה החלטנו שכדאי להזמין. (ענת ועופר שהגיעו יום לפנינו ללא כרטיסים התבקשו להמתין שעתיים). אז תזמינו כרטיסים ותתכננו את היום שלכם לפי זה. אנחנו בחרנו להגיע ב11:00 ולהתחיל שם את היום.
במתחם הארמון יש גם מוזיאון ילדים, גם חיות, מבוך ומופע להכנת שטרודל שלא נכנסנו אליהם.
מאחורי הארמון יש גנים מקסימים (שהכניסה אליהם בחינם).
לפני הכניסה צריך להפקיד תיקים גדולים, תיקי גב.
לאחר מכן הלכנו לעמוד בתור להיכנס אבל זו לא הייתה השעה המדוייקת ולכן ביקשו שנחכה, הם מתנבים את כמות האנשים וזה מעולה.
הסיור אינו סיור מודרך אלא מקבלים מכשיר אודיו ומסתובבים בחדרים ומקשיבים להסבר. אנחנו בחרנו לקחת את הסיור הקצר יותר (האימפריאל) ומבחינתנו זה היה מצוין.
החדרים, כמו בכל ארמון, חדרי המלך ושל המלכה (סיסי), חדרי המתנה, חדרי אוכל, אולם ועוד. בני משפחת האבסבורג היו צנועים יותר מהצרפתים. הארמון יפה, הסיור מעניין ומי שמתעניין יותר בהיסטוריה האוסטרית יכול לקחת את הסיור הגדול יותר ולראות עוד חדרים.
יצאנו מהארמון והלכנו לגנים, עלינו עד לגלורייט, שער הניצחון. העלייה לגבעה, כמו במצדה, או בשביל הנחש או בסוללה. הנחש ארוך אבל קל יותר. למעלה יש נוף מקסים של הגנים והעיר.
בעיירה גרודיג יש חנות מפעל של שוקולד SALZBURGER SCHOKOLADE- UND SÜSSWARENFABRIK GMBH. & CO.KG. הג'יפיאס הביא אותנו לחניון של המפעל, חנינו והלכנו בשביל קטן עד לחנות. נראה לנו שיש גם כניסה מהחזית אבל הג'יפיאס הביא אותנו לפי הכתובת שהזנו Hauptstr. 14-16 5082 Grödig . אם תגיעו לחניון תדעו שזה בסדר. אז מה היה לנו? מלא שוקולדים. הרבה טעימות. התפוצצנו רק מהטעימות, וכמובן קנינו לנו שוקולדים להמשך הטיול. המגוון גדול וטעים, לא רק מוצרט. זה כנראה זול יותר ממקומות אחרים. קנינו חבילה של 12 כדורי מוצרט, שקית עם 30 מטבעות שוקולד גדולים ממולאים נוגט, שקית שהיו בה אולי חמישים כדורים משוקולד ממולאים במשהו טעים 4 חטיפי קוקוס בטעמים. שילמנו 12.5 אירו.
ככלל וינה אינה זולה. המחירים נמוכים במעט מישראל ויש כמובן את הפריימארק שלא הגענו אליו. אבל מה שקנינו הספיק להחזר מס (מעל 75 אירו בחנות), איחדנו את החשבונות שלנו ושל החברים וביקשנו טופס בחנות. אחר כך מילאנו את הפרטים שלנו.
ההסבר הוא להחזר מס כאשר הכבודה (כלומר הדברים שקנינו) עולים איתנו למטוס.
עוברים את הצ'ק אין ואת הכניסה למתחם (אחרי שסורקים את הכרטיס ונכנסים לחנויות הדיוטיפרי). עוברים ביקורת דרכונים ולפני שעוברים את הבידוק של תיקי היד, בצד נמצאת עמדת המכס שאותם צריך להחתים על הטפסים. אחר כך אפשר לשלשל את המעטפה ולחכות להחזר (זה מה שאנחנו עשינו). אפשר גם לעמוד בדלפק (יש לו שלט כתום ממש ליד הבידוק) ולקבל את הכסף, הדלפק נפתח בערך בחמש. לא ניסינו.
עכשיו נחכה ונראה אם נקבל החזר.
כרטיס הנחות לאזור זלצבורגרלנד, מאפשר כניסה חינם לאתרים מסוימים והנחות לאתרים אחרים.
השתמשנו בו בכניסה חינם לאתרי בריכות חמות, לרכבלים, לכניסה למפלי קרימל, למרכזי מבקרים ולאתרי טבע. מכיוון שנסענו כבר אחרי העונה החמה, חלק מהאתרים (רכבלים, בריכות חיצוניות ומגלשות אלפיניות) היו סגורים ובכל זאת השתלם לנו מאוד לקנות אותו. חסכנו המון. למי שנוסע בקיץ עד ספטמבר הוא אפילו משתלם עוד יותר. פרטים נוספים באתר.
במעבר בין העיר הישנה לחדשה עוברים את החומה במנהרה (יש לכלי רכב ויש להולכי רגל) ושם יש שירותים ציבוריים. אפשר לפתוח את הדלת אם מכניסים חצי אירו (בלבד) זה קצת מגביל כשאין לך מטבע כזה. ולכן כדאי תמיד להסתובב עם מטבע בארנק.
בילוי לילי באזורים הכפריים באוסטריה? אז זהו שאין ממש. רוב המסעדות נסגרות מוקדם וחוץ מזה אין ממש מקומות בילוי. גם האתרים נסגרים מוקדם כך שהיום נגמר בערך בין חמש לשש אלא אם כן הולכים לבריכות חמות, שם בדרך כלל פתוח עד תשע או עשר בערב. בטיול של 12 יום היינו בארבע בריכות ואת רוב הערבים בילינו בחדר. אז יש כאלה שלוקחים משחקי חברה אבל אנחנו בעיקר ראינו סרטים וכמובן גלשנו באינטרנט. מכינים ארוחת ערב, מפעילים מדיח כלים, מתכננים מסלול סופי ליום למחרת, כותבים בסיס למה שאחר כך ישמש אותי לכתוב את הבלוג הזה וגם טיפים ומצטיידים מבעוד מועד באיזה אלכוהול טוב (קונים בסופר) ונשנושים ורואים סרט.
ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא