קראיובה - האם יעד זול זה מספיק כדי ליהנות?

סוף שבוע בקראיובה רומניה

יעד לא מוכר וטיסה זולה, כמה פוסטים מפרגנים בפייסבוק, כל זה גרם לנו לצאת לסוף שבוע קצר בקראיובה.

 

הזמנת טיסה: טיסה זולה ביוני לקראיובה הוזמנה בסוף חודש ינואר, בגלל מבצע 20% של וויז אייר, במחיר 584 ₪ לזוג, כולל פריוריטי והושבה. אנחנו ייקרנו את זה בהרבה כשהוספנו מושבים מרווחים ביציאת חירום.

 

תחבורה לשדה התעופה: הזמנו באינטרנט ממוניות הדר לוד, הנהג חיכה לנו למטה לפני הזמן. המחיר מחולון 90 ש"ח.

 

טיסה: הטיסה יצאה מטרמינל 1 בשעה תשע וחצי כאמור בחברת wizz air, הגענו בשבע וחצי בבוקר ולקח לנו חמש דקות לעבור את כל הבדיקות. הטיסה יצאה בזמן. המושבים המרווחים נוחים ואפילו הגב מתכוונן. לא ישב עוד מישהו לצידנו וגם זה היה נוח מאוד.

 

תחבורה משדה התעופה למלון: לקחנו מונית משדה התעופה, המחיר 15 ליי שהם בעצם 15 שקלים.

 

מלון: הזמנו את מלון רמדה פלאזה שנחשב למלון הטוב ביותר בקראיובה. המלון בדרגת 4 כוכבים, ויש בו גם ספא ובריכה פנימית. את המלון הזמנו וביטלנו כמה פעמים בגלל ירידה במחיר. המחיר ירד מ 314 אירו, המחיר הראשוני שהזמנו בינואר, ל- 221 אירו, אחרי כמה ביטולים, הזמנו כמה ימים לפני הטיול. כל ההזמנות כללו אפשרות ביטול. אבל בגלל ההזמנות והביטולים טענו במלון שיש להם שתי הזמנות עבורנו, אחת לחדר זוגי והשנייה לחדר יחיד (פעם בטעות הזמנו חדר יחיד). בהתחלה הם רצו שנדבר עם בוקינג אחר כך הם אמרו שהם יכולים לבטל. דבר נוסף שהכעיס אותנו זה שהם חייבו את כרטיס האשראי שלנו עוד לפני שהגענו, והם לא אמורים לעשות את זה. אנחנו רצינו לשלם במזומן והם ביטלו את החיוב. על פי בוקינג הבטיחו לנו חדר בקומה העליונה וקיבלנו חדר בקומה הראשונה אבל זה לא הפריע. הנוף ממילא היה מכוער. החדר היה גדול מאוד. סוויטה של סלון וחדר שינה. שני שירותים. שני מסכים. ספה, שולחן עבודה ושולחן סלון. כספת, מזגן. חלוקים ונעלי בית. חדר מאוד נעים וברמה גבוהה.

 

 

יום שישי

נחתנו ומיד הלכנו לביקורת דרכונים שהייתה מהירה. תפסנו מונית אחת מתוך השתיים שחיכו בחוץ, נסענו למלון וקיבלנו את החדר שלנו. כשיצאנו לאכול צהריים ראינו כבר תור בקבלה, כל הישראלים שהגיעו מהטיסה. היה לנו מזל שהגענו ראשונים ואחת הסיבות היא שהיינו רק עם טרולי ולא חיכינו למזוודות.

על פי התכנון הלכנו לאכול ב- Nobel, מסעדת שף של זוכה מאסטרשף הרומני מלפני כמה שנים. מזג האוויר החם והמעיק ילווה אותנו לאורך כל הטיול. המסעדה במרחק כמה דקות הליכה מהמלון והחלטתי לפתוח בה כי היא לא קרובה לעיר העתיקה ולא נגיע לאזור הזה במיוחד.

במסעדה יש ארוחה עסקית ב-30 ליי (30 שקלים !!). שלוש מנות, יש בחירה בין 3 מנות ראשונות ו-3 מנות עיקריות והקינוח זהה. חשבנו לשבת בפנים אבל היה חם, גם זה ילווה אותנו כל הטיול, הכול לא ממוזג. (חנויות, מסעדות, מוניות, קניונים). אז ישבנו בחוץ בגן נחמד. אכלנו: מרק גספצ'ו אבטיח קר וסלט קפרזה. שניצל בלחמניה עם תפוחי אדמה בצד ומנת בשר (גולש). לקינוח כל אחד מאיתנו קיבל עוגת דובדבנים טעימה עם גלידה. הזמנו מוחיטו אחד ומים מינרלים מוגזים שילמנו 80 ליי. התחלה טובה.

 

מסעדת נובל פינת חמד קטנה וטעימה

 

אחר כך הלכנו לקנות סים מקומי לגלישה. על פי ההמלצה הלכנו לקניון מרקיור במרכז. הקניון די עלוב. הרבה חנויות סגורות. פעם היו כאן כמה רשתות של טלפונים סלולרים אך הן נסגרו ורק השלט נשאר. החנות היחידה שעדיין קיימת הייתה סגורה ועליה שלט מיד אשוב. אבל הוא לא שב.

התאריך היום 1/6 מסתבר שזה יום הילד הבינלאומי וחלק מהחנויות סגורות, הבנקים ועוד. חששנו שלא נמצא סים.  יצאנו למדרחוב והתחלנו לחפש. למזלנו מצאנו חנות קטנה של T מובייל. היה לו סים קצת גדול יותר ממה שרצינו ( 6 ג'יגה) אבל לא היה טעם להתחיל לחפש, וגם לא ידענו איפה והמחיר 70 ₪ לשנינו עדיין יצא זול יותר לקנות חבילת גלישה בארץ. החנות נמצאת מול הכנסייה והמוכר יודע אנגלית (חשוב מאוד!! הרבה לא יודעים, גם צעירים) חביב ועוזר מאוד. מומלץ.

 

האחד הארמונות שהפך לבנק

בניין העירייה

מזרקת האורות (שלא עבדה בלילה בכלל)

 

בכיכר המרכזית ליד בית העירייה הייתה פעילות ספורטיבית לילדים. הסתובבנו קצת במדרחוב אבל החום היה בלתי נסבל ולוהט לכן חזרנו למלון והלכנו לבריכה.

לקראת הערב יצאנו למדרחוב. בחוץ היה עדיין חם ומלא משפחות עם ילדים בגלל יום הילד. הייתה אווירה נחמדה. רצינו לשבת במסעדה פאב iberico אבל לא היה מקום אז בחרנו במסעדה מומלצת קרובה Restaurant Ardelenesc Oșanu המסעדה נמצאת במדרחוב. כדאי להסביר – המדרחוב זה לא רחוב אחד, מדובר בכמה רחובות וסמטאות. אפשר להיכנס אליו מכיכר העירייה שנקראת Prefecture 

 

 

בניגוד לשירות המעולה והמוקפד שקיבלנו בצהריים במסעדת נובל כאן השירות היה איטי להחריד. רק מלצר אחד דובר אנגלית, הוא היה אחראי עלינו ולפיכך המלצר השני התעלם מאיתנו לחלוטין. עוד לא ראינו מסעדה שיש לה שירות כל כך לא יעיל. ישבנו בפנים כי לא היה מקום בחוץ ולכן ראינו מנות עומדות ומחכות די הרבה זמן בעמדת ההגשה, ובירות ממתינות בעמדת הבר. אני בטוחה ללא ספק שמישהו אכל פיצה קרה ושתה בירה חמה ולא ראיתי אף אחד מתלונן. זה יום עמוס בגלל החג אמר המלצר שלנו אבל הרבה פעמים הסתובב בחוסר מעש או יצא רק עם צלחת ריקה אחת ביד במקום לקחת כמה מנות שעומדות ומחכות. כמובן שקיבלנו את האוכל אחרי המון זמן (יותר מחצי שעה) פיצה ומנת בשר ענקית. אבל למזלנו המנות הוגשו מיד ולא חיכו על הדלפק. המחיר ששילמנו כולל בקבוק מים גדול – 56 ₪ מגוחך. במסעדה יש מזגן, כשנכנסנו היה ממוזג קלות, אחר כך היה חם. משפחה שנכנסה אחרינו ביקשה להדליק את המזגן ואחת העובדות ניגשה לבעלת המקום לשאול אם אפשר להדליק את המזגן. חוסכים פה. חוסכים בחשמל למשל – ברחוב האור נדלק רק כשממש מחשיך וזה קורה בערך בתשע בערב. עד אז מסתפקים באור טבעי גם אם הוא אור בין ערביים.

 

 

רציתי לאכול פפנש אבל לא רציתי לחכות עוד חצי שעה גם לקינוח לכן הלכנו להסתובב במטרה לחפש אחר כך קינוח. לא מצאנו פפנש וגם הכול היה מלא. מצאנו מקום במסעדת קרפים. שמחנו שהשתייה הגיעה די מהר, וחשבנו שכאן השירות יהיה טוב יותר. אבל...עד מהרה התבדנו, גם כאן חיכינו לקרפ יותר מחצי שעה. גם כאן מלצר אחד דובר אנגלית והמלצרית השנייה מתעלמת בזעף (אפילו לא מבקשת מהמלצר להגיע אלינו). כשהתיישבנו המלצר בדיוק סיים לערוך שולחן למי שהתיישב לפנינו, אחרי חצי שעה הם קיבלו את הקרפים שלהם. אפי אמר לי: את תראי שבעוד עשר דקות תקבלי את הקרפ שלך וכך היה. נראה שהם עובדים קרפ קרפ ובין לבין גם נחים. הקרפ סוזט שאמור להיות הכי פשוט שיש עם סוכר וגראן מרנייה לא היה כזה. לא ליקר ולא סוכר רק מיץ תפוזים עם סוכר שרוף. לא טעים.בקיצור לה קרפקרי לא מומלצת.

אזור המדרחוב נחמד מאוד, הפאבים מלאים. המשקאות זולים פה מאוד. אווירה צעירה וגם המון משפחות עם ילדים. אפי אכל גלידה אמריקאית, אני מציינת את העובדה הזו כי פה בקראיובה גלידה אמריקאית היא אטרקציה, תורים ארוכים משתרכים ליד מכונות הגלידה, למזלנו, בשעה הזו כבר לא היה תור.

 

יום שבת

ארוחת בוקר בסדר, לא איכותית אבל היו די הרבה דברים: ירקות, גבינות, בשר, ביצים ועוד.

יצאנו קצת אחרי תשע לפארק ניקולאי רומנסקו Romanescu Nicolae. מחיר הנסיעה 8.5 ליי. אנחנו תמיד השארנו קצת יותר ועיגלנו את המחיר לנהג. מזג האוויר עדיין היה נעים וזה היה היתרון הגדול. לצאת מוקדם לפני החום. הפארק גדול, ירוק ויפה מאוד. נהנינו מהרוח הקרירה ומהצל רוב הזמן. הלכנו בשביל עד האגם וסביבו, התחלנו בשביל למעלה עד לגשר הישן ואז ירדנו במדרגות למטה (אזור יפה של קצה האגם).

 

 

המשכנו להקיף אותו שוב מלמעלה עד לגן החיות. בגן החיות יש כלובים וסביב הריבוע הזה יש שביל שאפשר לצפות בחיות. המקום פתוח ולא גובים תשלום. בנוסף לחיות משק, יש גם דובים ואריות ועוד מיני חיות שנחמד לראות. ואני לא אכנס לוויכוח של חיות בכלובים כן או לא ועד כמה הן מסכנות אבל הדובים שהשתעשעו (כנראה אימא וגור) נראו נהנים לגמרי מהמשחק שלהם.

 

 

אחרי גן החיות ירדנו לאגם ולהתרענן בגלידה. אמריקאית, ברור. המחיר 3 ליי לגביע או 5 לכוס (אני שוב מציינת שליי שווה שקל). יצאנו מהפארק בסביבות 12, כבר התחיל להיות חם. חזרנו במונית, לא הייתה בעיה לתפוס מונית בשום מקום ואף נהג לא עבד עלינו. כולם הפעילו מונה שמתחיל מ- 1.79 ליי. המחיר בחזור היה 7.5 ליי. תמיד השארנו 10.

 

גרפיטי במדרחוב

הלילה במדרחוב

 

החלטנו לוותר על ארוחת צהריים גדולה, נחנו קצת ויצאנו לאזור המדרחוב לחנות DM שנמצאת מול התיאטרון ברחוב הראשי. קנינו ויטמינים – אנחנו תמיד קונים ויטמינים באירופה ברבע מחיר מאשר בארץ (הוויטמינים לא תוצרת רומניה אלא גרמניה). אחרי שקנינו קיבלנו קופון הנחה אז נכנסנו לקנות עוד. אחר כך הלכנו למדרחוב למאפיית GIGI אנשים עמדו כאן בתור אתמול בערב בשביל בייגלה רומני. בשעה הזו לא היה תור קנינו בייגלה ועוגה. שניהם היו טעימים מאוד וזולים. בייגלה בליי אחד ועוגה כמו גבינית גדולה מבצק עלים ב- 2.5 ליי.

 

עומדים בתור לבייגלה

דוכני פרחים במדרחוב

ארמון בעבר וכיום מוזיאון האומנות

 

הלכנו לחפש את המסעדה שנאכל בה בערב, כדי לבדוק אם צריך להזמין מקום (המלצר אמר שהוא יזכור אותנו). אחר כך נכסנו לסופר בקניון מרקיור לקנות פירות ואחר כך לסטארבקס לקפה קר להתרעננות מהחום הגדול. כשחזרנו לחדר עברנו בסופרמקרט הקטן "שלנו" בדרך למלון לקנות מים מינרלים ושוקולדים שעלו זול יותר מהסופר הגדול.

נחנו קצת וירדנו לבריכה. הבריכה לא גדולה במיוחד, המים נעימים בעונה הזו. הבריכה נמצאת במתחם מקורה ולכן די חם בפנים.

בשעה שבע וחצי יצאנו למסעדה. בדרך ראינו שמתקיימת חתונה במסעדה של המלון. אנשים באו לבושים מאוד בהידור. הגענו למסעדה והתברר שגם שם בקומה למעלה מתקיימת חתונה. הרבה חליפות ושמלות טפטה מאוד מיושנות אבל מהודרות. בשתי החתונות היו להקות ששרו וריקודים מסורתיים. לא שמענו מוזיקת פופ או רוק לא אמריקאית ולא רומנית.

ולעניינינו המסעדה CASA GHINCEA היא מסעדה רומנית אותנטית. יש אפשרות לשבת בחוץ ובפנים. בחוץ מעשנים כמובן, ברומניה כולם מעשנים. בכל מסעדה יש בעצם מתחם לחורף ומתחם לקיץ. בקיץ כולם יושבים בחוץ אין כמעט אנשים שיושבים בתוך המסעדה. מן הסתם כי חם שם יותר. אנחנו ישבנו בפנים הפעם כי היה די נעים. ישבו שם עוד כמה אנשים. מסתבר שאוכלים פה די מאוחר. גם בקומת המסעדה הופיעה להקה ששרה שירים רומניים. גם פה יש מלצר אחד שיודע אנגלית, בערך. כל עוד זה הזמנה רגילה מהתפריט. כשמשפחה אחרת שאלה משהו הוא כבר קרא למישהו מהבר שיתרגם. אז מה אכלנו: איקרה, אפי הזמין מנת בשר ענקית 1.2 ק"ג של בשר עם פולנטה וגרטן תפוחי אדמה וחמוצים. אני הזמנתי עוף ברוטב שמנת אבל רציתי לטעום גם פולנטה ולא כתוספת בצד. הזמנתי פולנטה עם גבינה ושמנת חמוצה וקיבלתי מנה ענקית. שתינו שני בקבוקי מים מינרלים גדולים ושילמנו פחות מ-150 ₪. מנת העוף למשל עלתה 25 שקלים. לא יכולתי לסיים את כל האוכל. מנות גדולות וטעימות. גם הפעם ויתרתי על קינוח.

 

 

הסתובבנו קצת במדרחוב ומצאנו חנות אחת שמכרה מגנטים. מסורת לא שוברים, גם אם העיר לא יפה.

בלילה כשכבר רצינו ללכת לישון הייתה הפסקת חשמל בכל המלון. המזגן לא עבד, זה ארך כחצי שעה בערך אבל טיפלו בזה מהרגע הראשון. 

 

יום ראשון

ארוחת הבוקר הייתה בעיקר מעצבנת. הרצפה הייתה דביקה והיה רושם שלא ניקו אותה אחרי החתונה. לא היה לחם רק לחמניות יבשות מאוד שנראה שנשארו שם מאתמול.

התארגנו ונסענו לגנים הבוטניים. שלוש דקות נסיעה 3 ₪ ולנהג לא היה עודף. הוא כבר ויתר לנו אבל אנחנו רצינו לשלם ומפה לשם השארנו לו 8 ליי.

אין תשלום בכניסה לגנים הבוטניים. הגן יפה אבל חלקו עוד לא התאושש מהחורף המושלג ולכן לא הכול פורח אבל ירוק ויפה. נעים לטייל שם שעה. ושוב הגענו מוקדם ונהנינו ממזג אוויר נעים. רק לידיעה הגנים נפתחים בשבע בבוקר ונסגרים בעשר בלילה.

 

 

יצאנו משם בעשר ורבע ועצרנו מונית לקניון הגדול. הקניון – חם. לא ממוזג. יש רשתות מוכרות כמו ברשקה. ויש רשתות שאני אוהבת כמו ניויורקר וסי אנד איי. קנינו קצת אבל המחירים די יקרים. כמו בארץ. בדקטלון המחירים בדיוק כמו בארץ אבל בכל זאת קנינו משהו לילדים. נכנסנו לאושן וקנינו עוד קצת שוקולד. אחר כך בקפיטריה שלהם אכלתי פיצה. רציתי כבר לאכול פפנש אבל המסעדה הרומנית שמסתבר שזה סניף של אותה מסעדה שאכלנו בה בערב הראשון נפתחת רק באחת. בשעה אחת וחצי היא כבר הייתה מלאה ומזל שהיה שולחן אחד פנוי, לצערי בפנים. גם כאן מלצריות לא נחמדות, חסרות סבלנות ורק אחת דוברת אנגלית. הפפנש שלי עלה 17 ₪ והיו בו לא פחות מ-8 כדורים עם ריבת אוכמניות ושמנת חמוצה. לעומת זה פרפצ'ינו מגעיל של סטארבקס עלה גם 17 ₪.

 

 

כשהגענו למלון בשלוש ועשרה החדר שלנו לא היה מסודר. ירדנו לקבלה והם דיברו עם המשק ואמרו שכבר שולחים. נתנו להם קצת יותר מעשרים דקות ובאנו לשאול אם אפשר כבר לעלות. מסתבר שבכלל לא שלחו מישהו ושזה ייקח זמן. עכשיו כבר כעסנו וביקשנו לדבר עם האחראי בקבלה כי אנחנו עייפים ורוצים לנוח וזה לא הגיוני שכבר ארבע והם אומרים שזה ייקח עוד זמן. האחראי דיבר עם המשק, הציע לנו לשתות והתנצל קצת, ואמר שתוך 10 דקות יסדרו.

ירדנו לבריכה ואחרי מנוחה קצרה יצאנו לאכול, הפעם באיבריקו (המקום שבו רצינו לאכול בערב הראשון) היה מקום כי השעה הייתה מוקדמת וישבנו אבל קמנו מהר בגלל ברחשים קטנים שהיו שם. אחר כך התברר שהם באוויר בכל האזור. יצאנו מאזור המדרחוב והלכנו לאזור של ביסטרו סופיה, קראתי המלצה אהל לא ישבו שם אנשים לכן המשכנו לביג בן ושם ישבו אנשים, יושבים בגן נחמד והייתה אווירה נחמדה. שמתי לב שהרומנים מתלבשים מאוד יפה גם למסעדה, ממש בהידור הכוונה לבני שלושים ומעלה. הצעירים מתלבשים כמו הצעירים שלנו אבל לא נראה פה מישהי בת חמישים בג'ינס במסעדה.

הפעם הזמנתי קוקטייל על בסיס וודקה וקוקוס (מעניין שיש להם אותו תפריט משקאות של איבריקו). אפי הזמין ג'ין וטוניק וכמובן לקחנו מים מינרלים. אכלנו: פסטה אלפרדו (שלצערי הגיעה עם בשר והייתי צריכה להפריד) ואפי אכל סטייק עם פוא גרא שהגיע עם קצת תפוחי אדמה וטוויל פרמזן. היה טעים ואווירה נחמדה. אחר כך גיליתי שבפנים ממוזג אבל אף אחד לא ישב שם.

 

סטייק בביג בן

בדרך לביג בן

פפנש

 

לקינוח אכלתי עוגה ממש טעימה במקום שנקרא אקלר, בתחילת המדרחוב. העוגה הייתה טובה ואיכותית.

ארזנו מזוודות והלכנו לישון.

קמנו בשלוש לפנות בוקר. אפי ארגן הכול ויצאנו לפני שלוש וחצי ללובי. הייתה חבורה שכבר חיכתה למונית. עשינו צ'ק אאוט ואפילו קיבלנו את ארוחת הבוקר הארוזה שביקשנו (משום מה היה לי ספק אבל כל הישראלים שיצאו לטיסה הזו ביקשו וקיבלו ארוחות). המונית הגיעה מהר. שדה התעופה ממש קטן. אפי אמר שיש בו מקום רק לשני מטוסים. הגענו מוקדם וחיכינו. רק בארבע פתחו את הסקיוריטי. עמדנו בין הראשונים והלך מהר. עלינו בפריוריטי וגם הלך מהר הייתי בטוחה שלא נמריא בשש אבל המראנו בול בזמן. גם הפעם לא ישב לידנו מישהו. הטיסה עברה מהר וקצת אחרי שמונה נחתנו.

לחצתי על קישור למוניות הדר וחיכתה לנו מונית אחרי שתי דקות.

 

פסלי העץ המקשטים את קראיובה

 

ולסיכום, מומלץ או לא? 

קראיובה היא עיר שיש בה כמה פארקים נחמדים ומדרחוב ומלבד זה היא די עלובה. לא יכולנו להתעלם מהבניינים הסובייטים המתפוררים והמוזנחים, מהאנשים שלא נראים מאושרים. חלקם גם לא נחמדים במיוחד. לא צילמנו את העליבות ואת הבניינים המוזנחים ולכן התמונות יפות, כל מה שהיה יפה צילמנו. יש הרבה פוסטים מפרגנים לקראיובה, יכול להיות שלחלק מהאנשים ההזנחה מסביב לא מפריעה, והם כנראה נהנים יותר אז טוב להם. אני לא הייתי ממליצה על קראיובה כיעד אלא רק אם יוצאים לטייל מחוץ לעיר (לדעתי גם אין הרבה מה לעשות שם) או לנצל את המחיר הזול של הטיסה לטיסת קונקשיין ביעד שווה יותר.

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא