צרפת - חבל אלזס ויום בשטוטגרט

טיול זוגי - יום בשטוטגרט, חבל היין באלזס והרי הווז'

המסלול שלנו:

3/9 נחיתה בשדה התעופה של באזל-מולוז והגעה בערב לשטוטגרט

4/9 שטוטגרט - מוזיאון פורש, סיור במפעל מרצדס ופסטיבל יין

5/9 - נסיעה לאלזס - העיירה Obernai ונקודת תצפית Mont Sainte-Odile , הגעה למלון בקולמר

6/9 - Dambach-la-Ville לאחר מכן ביקור בטירה Haut-Kœnigsbourg, והעיירה Ribeauvillé

7/9 - העיירות Riquewihr ו- Kaysersberg משם לכיוון הרי הווז' והאגמים blanc, noir ו - Lac des Truites

8/9 - העיירה Eguisheim, יקב Pfaffenheim ונסיעה להרי הווז' לכיוון הגרנד בלון, סיום היום בעיירה מונסטר ופסטיבל קרנות היער

9/9 - טיסת בוקר מוקדמת מבאזל

 

טיסה: כרטיסים מeasyjet הוזמנו בפברואר עבור טיסה לתחילת חודש ספטמבר לפני החגים. המחיר 182 אירו לזוג. כולל טרולי, לא כולל הושבה.

 

לינה: היה חשוב לנו שיהיו מלונות ממוזגים. בתחילת ספטמבר אין לדעת מה יהיה מזג האוויר. בכל אופן תמיד נעים לנו לישון עם מזגן.

בשטוטגרט - מלון Arcotel Camino Hotel לשני לילות דרך אתר galahotels, במחיר 214 אירו לשני לילות כולל ארוחת בוקר.

בקולמר - מלון Comfort hotel expo, ל-4 לילות. 70 אירו ללילה. ללא ארוחת בוקר. 

 

רכב: הוזמן באמצעות auto europe בחברת sixt, רכב מסוג אופל אסטרה או דומה אוטומטי, לשבוע (שישה לילות), 272 אירו.

 

3/9 יום שני

נחתנו בבאזל בערך בארבע ולקחנו את הרכב. בסיקסט ניסו למכור לנו ביטוחים (שכבר היו לנו) וניסו להוציא מאיתנו כסף (למשל על זה שרצינו דיזל אבל יש להם רק רכב מקלאס אחר וצריך לשלם עוד...). לא שילמנו אבל כן התעקשנו על רכב עם מדבקה של גרמניה. על המדבקה תוכלו לקרוא בטיפים. מזלנו שהבחור שעזר לנו היה מנהל סניף והוא הצליח לשדרג אותנו ל-BMW גרמנית עם מדבקה ללא תוספת מחיר.

נסענו לשטוטגרט כשלוש שעות נסיעה. הגענו בשעות הערב למלון שלנו (20 אירו חניה ליום), קיבלנו חדר גדול מאוד. המלון עצמו מעוצב והמבנה שלו מזכיר בית מצודה ישן. המלון נמצא במרכז עסקי, הרבה מבנים של בנקים בסביבה אבל כעשר דקות הליכה לעיר העתיקה. 

יצאנו לאכול ארוחת ערב ולחפש את פסטיבל היין, אבל כמו הרבה ערים באירופה ובמיוחד בגרמניה (ולא, ברלין זו לא דוגמה מייצגת) העיר הולכת לישון בשמונה. המדרחוב חשוך, החנויות סגורות וכך גם רוב המסעדות. הלכנו במדרחוב אבל את פסטיבל היין לא מצאנו. חזרנו בחזרה למסעדה שראינו שהיא פתוחה ואפילו יושבים בה אנשים. אנחנו מכירים אותה מברלין מסעדת Block house. על החוויה שלנו תוכלו לקרוא בטיפ.

 

4/9 יום שלישי

פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר מושקעת במיוחד. היו בה המון גבינות מיוחדות, סלמון אפוי, ועוד המון דברים טובים וטעימים. נסענו למוזיאון פורש. חנינו בחניון התת קרקעי של המוזיאון ושילמנו 16 אירו לשני כרטיסים ו-4 אירו לחנייה. קיבלנו אודיו ויכולנו להקשיב להסברים על כל מכונית שנרצה. לא חייבים לעקוב אחרי ההדרכה כל הזמן פשוט לוחצים על מספר המכונית שרוצים. עוד על החוויה שלנו תקראו בטיפ.

 

    מוזיאון פורש

משם המשכנו למפעל מרצדס שם הזמנו סיור לשעה 13:30 באנגלית. המפעל נמצא בפרבר של שטוטגרט והוא ממש עיר בפניה עצמה. 17,000 עובדים, המון מפעלים, המון משאיות שנכנסות לשם בכל יום, יש מסעדות, קולנוע ואפילו גן ילדים. את הסיור הזמנו במייל והוא אפילו ללא תשלום. על כל החוויות שלנו תקראו כאן. מומלץ מאוד.

 

    מאייבך מרצדס

בסיום הסיור נסענו לאכול בקניון הקרוב Mercaden Böblingen, קניון מומלץ למי שלא רוצה ללכת לסיור ולעשות שופינג במקום. הוא נמצא מרחק כמה דקות נסיעה מהמפעל, יש חניון תת קרקעי בתשלום (שילמנו 1.3 אירו על שעתיים בערך) ורוב רשתות האופנה המוכרות – ניו יורקר, H&M ועוד. אנחנו נכנסנו כדי לאכול ולקנות מים. בורקס טורקי אמיתי במתחם האוכל הוגש עם סלט חסה קטן עלה 3.5 אירו. היה טעים מאוד! 

בערב הלכנו לפסטיבל היין שהתקיים באותו זמן בשטוטגרט. הפעם בדקנו איפה מתקיים הפסטיבל ויצאנו מוקדם כדי להספיק. הפסטיבל מתקיים במדרחוב chillerpl בסמטאות הסמוכים לו עד לכיכר השוק. אווירה שמחה, הרבה יין ואוכל (רוב הדוכנים הגישו את אותן מנות). ליד רוב הדוכנים יש מקום לשבת, בעיקר ספסלים ארוכים וכולם יושבים יחד ליד השולחן. היו מקומות שבהם היה צריך להזמין מראש. מצאנו מקום בשולחן לא גדול שישבו בו כמה בחורים והצטרפנו. שתינו יין רוזה כי ראינו שרוב האנשים מזמינים אז החלטנו לנסות. האוכל מורכב מהרבה נקניקיות ושפצל'ה (בצקניות שניתקל בהן בעוד מקומות גם באלזס). נהנינו מאוד.

 

    פסטיבל היין בשטוטגרט

5/9 יום רביעי

ושוב אכלנו ארוחת בוקר מושקעת. שילמנו למלון על החניה 40 אירו ליומיים, ונסענו לאלזס. העיירה הראשונה Obernai מדרום לשטרסבורג (בשטרסבורג כבר ביקרנו בעבר ולא משך אותנו לבקר בה שוב). את החניון סימנתי מראש במפה שהכנתי, אם כי היה קשה להזין את הכתובת בג'י.פי.אס אז ניווטנו בגוגל. כתובת החניון: Rue de l'Abbé Oesterle, 67210 Obernai. החניון ללא תשלום וממנו אפשר להיכנס דרך החומה לעיר העתיקה. ממש מיד בצד שמאל אפשר לראות את מבנה בית הכנסת. על מידע שאספתי בנייתו של בית הכנסת הושלמה במחצית השניה של המאה ה-19. הוא מבנה גדול יחסית לכפר הקטן. בית הכנסת עצמו היה סגור ולכן רק צילמנו בחוץ. אחר כך טיילנו ברחוב הראשי. כפר אלזסי טיפוסי עם הבנייה הגרמנית והכיכר המרכזית. אכלנו צהריים ב - la halle aux bles, ארוחה טעימה עם קוריוז שעליו תקראו בטיפ. מחיר הארוחה 37 אירו כולל טיפ.

 

      בית הכנסת באוברני

 

יצאנו מעיירה ל - Mont Sainte-Odile לכיוון הרי הווז'. הפסגה הזו היא אחת הגבוהות בהרי הווז'. במקום יש מנזר, מלון, קפיטריה ומסעדה. המקום נחשב לקדוש בגלל סנט אודיל והאגדה עליה. יש כמה חניונים בדרך לשם, אנחנו ממליצים לעלות עד למעלה ולבדוק אם יש מקום בחניון העליון, מהחניונים התחתונים יותר צריך לטפס במעלה ההר. אנחנו מצאנו מקום, אולי בגלל שזו לא עונת התיירות ואולי בגלל שהגענו בשעות אחה"צ. נכנסנו למתחם ובו יש חצר יפה אבל היופי האמיתי נמצא בטרסה שאחרי הבניינים, יש שם שתי קפלות קדושות ותצפית מרהיבה. המקום שקט ושלו ויחסית לחום ששרר פה היה נעים. איזו שלווה לשבת סתם כך וליהנות מהנוף. 

 

    הר סנט אודיל

נסענו למלון שבו נתאכסן בארבעת הלילות הקרובים. comfort hotel expo colmar. המלון שייך לרשת אמריקנית שאותה אנחנו מכירים. הוא נמצא באזור המסחרי/תעשייתי של קולמר ויש ממנו גישה נוחה לכביש הראשי ולדרך היין. את שאר ההמלצות על המלון תקראו בטיפ.

בערב יצאנו לקולמר. חנינו בחניונים שקרובים לעיר העתיקה והם בחינם אחרי שבע בערב. אנשים ישבו במסעדות אבל שוב אנחנו מגלים שרוב המקומות נסגרים מוקדם. ישבנו לאכול מאחורי הכנסייה הגדולה במסעדת L'Amandine. למרות המקום התיירותי מאוד היה טעים והמלצרית האחת שעבדה באזור שלנו הייתה יעילה מאוד (והיו לה המון שולחנות). הסתובבנו אחר כך בקולמר הדי ריקה. ראינו קצת את ונציה הקטנה. אני חשבתי שעוד נחזור לכאן אבל טעיתי.

 

6/9 יום חמישי

המסלול שתכננתי לשלושת הימים הבאים כולל בתוכו עיירות בדרך היין ותצפיות בהרי הווז'. 

יצאנו לעיר Dambach-la-Ville. הג'י.פי הייתה מכוונת למרכז, ראינו את שער הכניסה (דרך הוטל דה ויל) נסענו קצת הלאה ומצאנו חנייה ללא תשלום על הכביש הראשי D35. כשחנינו ראינו שלט קטן עם חץ foyer culturel georges meyer ודרך עפר בין כרמים, החלטנו ללכת בשביל. דרך השביל נכנסנו לעיירה והגענו למרכז תרבות אבל לא סתם. זהו בית כנסת שכלל לא ידענו עליו - מבנה שהיה בעבר בית כנסת, צירוף מקרים שהגענו לכאן לפי השלט? או משהו אחר. וזה הסיפור: בשנת 1947 נתרם בית הכנסת לעיירה והפך למרכז תרבות של הופעות. בשנת 2012 ערכו במקום שיפוצים וגילו גניזה – ספרי תורה ומסמכים שיועדו לקבורה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18. המסמכים נתרמו למוזיאון היהדות בשטרסבורג. טיילנו בעיירה היפה והמנומנמת. בתוך העיירה עצמה יש הרבה יקבים. עיקר הפעילות מתבצעת בעונה זו בכרמים עצמם כי זו עונת הבציר. היה שקט כמו בשבת בבוקר.

 

      מרכז התרבות שהיה בעבר בית כנסת

 

משם נסענו לטירת Château du Haut-Kœnigsbourg הטירה, במרחק כחצי שעה נסיעה מהעיירה, ניצבת על פסגתו של הר ולמרגלותיה נופיה היפים של אלזס.  לפני הכניסה לטירה יש טרסה וממנה נשקף נוף יפה. אני חשבתי שאם כבר ראינו בעבר טירה אחת או שתיים אז אין טעם להיכנס, אבל כבר הגענו אז נכנסנו ( 9 אירו לאדם) ולא הצטערנו. היה מקסים. תוכלו לקרוא על כך בטיפ.

 

 

התחנה הבאה העיירה – Ribeauvillé שנמצאת דרומה מהטירה. חנינו ללא תשלום, בהמשך הרחוב הראשי בפינת כביש B1D שהוא הכביש הראשי לכביש 416D. והלכנו לכיוון הרחוב הראשי. העיירה הקסומה דומה לעיירות דומות בדרך היין, הבתים צבעוניים והחנויות מעניינות, אני יכולה לטייל בעיירות האלה עוד ועוד. אכלנו צהריים במסעדה די מרכזית ברחוב הראשי Brasserie de la Poste. לקראת סוף הארוחה התחיל גשם, בהתחלה טפטף ואחר כך גשם חזק מלווה בברקים ורעמים. אנחנו ישבנו בחוץ (כמו כולם, אף אחד לא יושב בתוך המסעדות כי חם), מתחת לשמשיות גדולות שלמזלנו הצליחו לסוכך מפני הגשם. אבל עדיין הייתה רוח והמים גם זרמו לנו מתחת לרגליים. חיכינו שהגשם ייפסק. לא יאומן ששעתיים קודם לכן היה לי חם. רק אחרי חצי שעה יכולנו ללכת וגם אז עדיין בגשם אבל הלכנו, מיותר ציין שלא הייתה לנו מטרייה ולא בדקנו את מזג האוויר.

 

גשם גשם משמיים

 

נסענו לפי המלצה ליקב Cave de Ribeauvillé יקב עתיק בניהול אגודת הכורמים. יש להם חנייה בחצר. אבל בפנים לא בדיוק ידענו מה לבקש ואיך הולך עניין הטעימות. לכן הלכנו משם. נסענו לחנות ענקית ומפעל של שוקולטייר - דניאל סטופל . פעם בשעה יש שיחה עם אחד העובדים ותצפית על הכנת שוקולד אבל זה בצרפתית אז לא היה טעם לחכות כמעט 40 דקות. אבל כבר הגענו אז קנינו שוקולד במחיר מופקע לגמרי ועוד בחרנו את הזולים. הגשם לא פסק אז חזרנו למלון ודילגנו על ריקוויר שהייתה בתוכנית להיום.

 

 

7/9 יום שישי

אכלנו את ארוחת הבוקר במלון ונסענו ל – Riquewihr, שאתמול דילגנו עלייה. כבר היינו פעם בריקוויר, אפי אפילו לא זכר. חנינו בערך 50 מטר לפני העיר העתיקה,כתובת החניון: Rue André Malraux, 68340 Riquewihr , המחיר: 3 אירו לשעתיים ואי אפשר פחות. נכנסנו לעיר העתיקה דרך בית העירייה הוטל דה ויל והלכנו ברחוב הראשי היפה עד למגדל השעון, נהנים מהבתים הצבעוניים ומהחנויות וגם מגלידה טעימה.

 

    זה בית הדואר בריקוויר

 

התחנה הבאה העיירה - Kaysersberg-Vignoble, העיירה קייזרברג זכתה לפני שנה בתואר העיירה היפה באלזס והיא אכן יפהפיה. נסענו לפי הג'י.פי.אס עד שהגענו לחניון בתשלום (אירו לשעה) ליד העיר העתיקה, אפשר לכוון את הניווט לכתובת הזו: Rue du Collège 7, 68240 Kaysersberg-Vignoble, France. כבר כשיוצאים מהחנייה מרגישים את הקסם, יש נחל קטן שזורם ליד הכביש וגשר שחוצה אותו. זו העיירה היפה ביותר עד כה. חוץ מהרחוב הראשי היא מלאה בסמטאות יפות, חנויות, והמון המון פרחים. אפילו שירותים ציבוריים נקיים מאוד וללא תשלום. טיילנו בה כשעה, נכנסנו למרכז המידע לתיירים כדי לקבל מידע על הרי הווז'. המשכנו לפי המסלול שלי ועצרנו במקומות שהיא אמרה לנו.

 

 

נסענו מקייזרברג דרך העיר orbey לכיוון lac blanc האגם הלבן. ליד האגם יש פונדק דרכים וישבנו לשתות תה. המסלולים ליד האגם נראו ארוכים כך על פי השלטים. אז חזרנו אחורה ל – lac noir האגם השחור. שם יש מסלול סביב האגם שאמור להיות פחות משעה. שני האגמים אגב לא ממש יפים אבל רצינו לטייל בטבע. והמסלול יפה וירוק. הלכנו עד למקום שבו הייתה עלייה מאוד גדולה מבחינתי ולא רציתי להמשיך, לכן חזרנו בחזרה באותו שביל יפה. חזרנו לפונדק הקודם Le mille metres לארוחת צהריים. היה נחמד מאוד, האוכל היה טעים אבל אנחנו מתחילים להגיע למסקנה שהאזור הזה הוא לא פסגת הקולינריה והאוכל האלזסי שאנחנו דגמנו לא מגוון ולא מיוחד. 

 

     בדרך לאגמים

 

המשכנו בהרי הווז' על כביש 61D עד למסעדה Auberge Gazon du Faing, יש שם חנייה לצד הכביש וממנה מתחיל מסלול שממנו אפשר לראות את האגם Lac des Truites ou du Forlet. על השלט כתוב 500 מטר אבל לא כתוב שזה בעלייה ושאחר כך אפי ירצה להמשיך לאורך המסלול עוד קצת...אני לא יודעת כמה הלכנו אבל היה קר ובסוף כבר הייתי חסרת סבלנות. כנראה שחזרנו דרך נקודה שנקראת על המפה Ringelbuhlkopf

 

 

המשכנו לנסוע בכביש 61D ולא עצרנו בעוד נקודות. הדרך הייתה יפה כמו באוסטריה. במיוחד היה יפה כביש 417D שכולו ירידה לכיוון העמק והעיירה מונסטר. לא צילמנו כי לא היה איפה לעצור.

בערב אכלנו במסעדה האסייתית wok168  הקרובה למלון. בופה ענק במחיר 18 אירו לאדם. על כך תוכלו לקרוא בטיפ.

 

 

8/9 יום שבת

נסענו לעיירה היפה (איך לא?) Eguisheim . המיוחד בעיירה הם הבתים שבנויים בתוך מה שהיה פעם חומה. הבתים שנמצאים בתוך החומה הם קטנים ודלתות הכניסה נמוכות מאוד, אפילו נמוכות ממני. עשינו סיבוב מעגלי בעיירה ואחר כך הלכנו ברחוב המרכזי. העיירות באמת דומות אבל לכל אחת משהו ייחודי.  שאלנו במרכז המידע לתיירים על סיורים וטעימות. מסתבר שסיורים אין בגלל הבציר. 

 

 

משם נסענו ליקב שמייצר יין גוורץ מומלץ Pfaffenheim, הפעם נכנסנו בלי להתבייש ואמרנו שאנחנו רוצים לטעום אבל לא יכולים לקנות ומוכנים לשלם על הטעימה. היינן היה נחמד מאוד ומיד נתן לנו לטעום את יין הגוורץ הפשוט שלהם. אחר כך התכוונו ללכת והוא הציע לנו לטעום עוד יין יקר יותר שהיה ממש ממש טעים. רצינו לשלם אבל הוא לא לקח כסף. 

התחלנו לעלות שוב להרים. עלינו בכביש 430D היפה והמתפתל. עצרנו ליד מסעדה באזור סקי שנקרא   Ferme du Markstein שתינו תה. אפי עלה על מזחלת הרים נחמדה (5 אירו). במקום יש אתר סקי שאינו פעיל כרגע. היו הרבה רוכבי אופנוע ואופניים, אחר כך הבנו שמתקיים אירוע של אופניים. מזג האוויר היה נפלא.

 

 

המשכנו לנסוע באותו כביש לכיוון ה-  Grand Ballon  גם שם יש מסעדות, חניון גדול ואפילו מלון ושם התקיים אירוע האופניים. לא היה לי כוח לעלות עד לבלון (זה כנראה מכ"מ והשביל פתוח לעלייה רק בסופי שבוע). ואחרי שצילמנו והצטלמנו חזרנו לנקודה הקודמת שלנו ואכלנו שם.

 

      הגרנד בלון

 

משם ירדנו בכביש 27D היפה, הירוק והמיוער לכיוון העיירה מונסטר. שם מתקיים פסטיבל קרן היער שאתמול ראינו מודעות על קיומו. מדובר בלהקות שמנגנות על קרן יער ומגיעות מכל מיני כפרים בהרי האלפים ובסביבה. חלקן בתלבושות מסורתיות. האמת שזה מיוחד לחמש דקות ואחר כך מתחיל לשעמם. גם תושבי מונסטר כנראה לא מתלהבים מהפסטיבל כי הוא היה די דליל באנשים.

 

 

התחלנו לארוז, אנחנו אמורים לצאת מהמלון לפנות בוקר, לטיסה של שש בבוקר. כשחיפשנו מסעדה לארוחת ערב כבר היה מאוחר. באופן מפתיע המסעדות נסגרות בתשע וחצי-עשר גם במוצאי שבת. אפי מצא מסעדה מקומית שפתוחה עד 3 לפנות בוקר le silex נהנינו מאוד במסעדה ותוכלו לקרוא על כך בטיפ. זו הייתה הארוחה האחרונה באלזס, הארוחה היקרה ביותר (50 אירו) אבל לדעתי גם הטעימה ביותר ואפשר לומר שהיא גם לא הייתה יקרה ביחס לאחרות כי בכל הארוחות האחרות לא הזמנתי בשר. בכל אופן היה שווה.

 

9/9 יום ראשון

קמנו בשתיים וחצי לפנות בוקר. נסענו לכיוון מולוז. הדרך חושך מצרים. אפי בדק לפני כן איפה יש תחנות דלק שפתוחות 24 שעות. הוא מצא אחת כזו בעיירה לפני השדה. תדלקנו שם ונסענו לשדה. סוכנויות הרכב סגורות כמובן ואנחנו רק שלשלנו את המפתחות לתא. הלכנו לבידוק ומתברר שפה יש איזו בדיקה בטחונית לתל אביב (ארזתם לבד? אבל קצרצר). זה הלך די מהר ועברנו מיד לשיקוף כי לא מסרנו מזוודות. שוב דאגתי בעניין התיקים והכנו מראש שקית של דיוטי פרי עם כל מה שאנחנו צריכים אבל בסוף לא לקחו לנו את המזוודות.

 

תם ונשלם עוד טיול מקסים ואנחנו נוחתים לחום הישראלי ולהמולת החגים.

 

 

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא