שלוש מדינות, חמישה ימים והופעה גדולה אחת

טסנו לראות הופעה

מתישהו באמצע מרץ 2018 הבנתי שזו ההזדמנות האחרונה לראות את אריק קלפטון בהופעה. הוא הכריז שההופעות הבאות יהיו הופעות הפרידה שלו ושהוא מפסיק להופיע בגלל בעיית התחרשות. לאחר התלבטות והשוואת מחירים בין היעדים קנינו כרטיסים להופעה שתתקיים בהמבורג ב-3 ביולי.

 

הזמנת טיסה: הטיסות הישירות להמבורג היו יקרות מאוד, ניסינו לחפש קונקשיין שלא היה זול מאוד (אנחנו לא טסים דרך טורקיה) ומנוע החיפוש לא אפשר לנו לבחור אופציות בעצמנו כך למשל הוא בחר לנו קונקשיין שיש בו שעה וחצי המתנה בלבד אפילו שלאותה חברה יש גם טיסה מאוחרת יותר. ואז החלטנו להרכיב לעצמנו טיסות בחברות הלואו-קוסט שאנחנו מכירים. 

 

טיסה: טסנו לסופיה ב-2/7 עם wizz air, למחרת טסנו מסופיה להמבורג עם ryanair, ב-5/7 טסנו מהמבורג לגדנסק עם wizz air וב-6/7 חזרנו מגדנסק הביתה עם ryanair. המחיר הסופי יצא 2070 ש"ח אבל מכיוון שבוויז אייר היה לנו זיכוי הכרטיסים לא עלו לנו בכלל ולכן ההוצאה שלנו הייתה כ-1000 ש"ח. 

בהמשך אפרט על הטיסות, על דרכי ההגעה משדה התעופה לעיר, על השכרת הרכב ועל המלונות.

 

2/7 תל אביב - סופיה

לשדה התעופה נסענו במונית (בדרך כלל מזמינים ממוניות הדר לוד). הטיסה יוצאת ב-10 מטרמינל 1, הגענו בשבע וחצי ובשמונה סיימנו הכול וחיכינו. הטיסה של wizz air יצאה בזמן. קצת תור בביקורת דרכונים אבל יציאה חלקה לעמדת המוניות. בסופיה יש עמדה בטרמינל שבה מזמינים את המונית ומקבלים פתק ויוצאים לנהג שממתין בחוץ. המחיר 13 לבה (קצת יותר מ-26 שקלים). 

הגענו למלון סנט ג'ורג' St. George ברחוב 64, Knyaz Boris I Str והופתענו לטובה. אנחנו נשהה כאן בסך הכול לילה אחד. המחיר 54 אירו כולל ארוחת בוקר. 

הנחנו את המזוודות ומיד יצאנו לוילה רוסיצ'ה Villa Rosiche  עד כה בסופיה לא מצאתי עוגות טעימות, לא יכול להיות שבעיר שיש בה אוכל כל כך טעים לא יהיו עוגות טעימות. והמליצו לי על המקום הזה ובצדק, העוגות טעימות מאוד. פגשנו שם עוד זוג ישראלים שהגיע בעקבות ההמלצה והם חזרו מטיול ג'יפים מוצלח ברחבי בולגריה.

אחר כך לקחנו מונית לכיוון ג'מבו ובולגריה מול (היינו אמורים לקנות משהו מסוים בג'מבו אבל כמובן שקנינו יותר).

חזרנו למלון, נחנו קצת וראינו (ראיתי) קצת כדורגל, בכל זאת מונדיאל. יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה  פראג 18 the family pub prague 18, ישבנו בגן יפה אבל לצערנו עישנו וזה העיב על הקסם.טיפ תוכלו לקרוא כאן. שילמנו 63 לבה בלבד (לא כולל טיפ). 

החושך ירד, הלכנו לכיוון ארמון התרבות שנראה יפה בחשכה ושונה מהמפלצת שרואים ביום. טיילנו קצת במדרחוב ויטושה, המדרחוב מלא בתי קפה, מסעדות ופאבים ברובם מוקרנים משחקי הכדורגל על גבי מסכים גדולים (מונדיאל כבר אמרתי?). אווירה כיפית, כרגיל.

 

 

3/7 סופיה - המבורג

המסע שלנו ממשיך. היום נטוס להמבורג ובסופו של יום נראה את ההופעה שעליה חלמנו ובשבילה התחלנו את המסע הזה.

קמנו מוקדם לארוז ובעשרה לשמונה כבר הזמנו מונית בקבלה (התכנון היה להגיע בשמונה וחצי כפי שביקשו במייל שנשלח אילנו מחברת התעופה). המונית הגיעה רק בשמונה ועשרה ואני הייתי ממש בלחץ. למזלנו הנהג נסע מהר והגענו בשמונה וחצי לטרמינל.

לא היינו צריכים לעמוד בתור של מסירת המזוודות ולכן הלכנו היישר לשיקוף. למרות המייל של ריינאייר על הבדיקות הביטחוניות החמורות בסופיה אפילו לא ביקשו מאיתנו להוציא את שקיות הנוזלים רק וידאו שיש לנו. לאפי לקחו בדיקה מכפות הידיים, אנחנו לא יודעים למה אבל זה עבר. בזבזנו את עשרת הלבה הנותרים שלנו, קנינו 2 מים מינרלים לטיסה וקפוצ'ינו בשדה התעופה. וחשבנו לעצמנו מתי יבוא היום שנוכל לקנות בנתב"ג שני מים מינרלים וקפוצ'ינו ב-20 שקלים.

גם כאן בטיסות הלואו קוסט נוסעים למטוס באוטובוס, לא ממוזג כמובן. חיכינו באוטובוס החם זמן שנראה כמו נצח. כי הנוסעים האחרונים רק ירדו מהטיסה. כשנחתנו, רוב האנשים הלכנו לעמדת הבידוק שעליה כתוב דרכונים של האיחוד ולא הייתה אף עמדה פתוחה של דרכונים אחרים, הייתה עמדה אחת אבל סגורה וישב בה מישהו. ניגשנו לשאול, הסברנו לו שאין לנו דרכון של האיחוד, בהתחלה הוא אמר לנו לעמוד עם כולם ואחר כך הוא אמר לנו לגשת אליו.

יצאנו מהטרמינל ונכנסנו למרכז מבקרים welcome center, שם קנינו כרטיסים לרכבת לעיר. הרכבת כמובן לא הייתה ממוזגת אבל לפחות ישבנו. (המחיר 3.5 אירו). מדובר על רכבת S1 S-Bahn . הלכנו קצת פחות מקילומטר מהתחנה למלון שהזמנו Holiday Inn Express Hamburg-St. Pauli Messe המחיר 212 אירו לשני לילות, כולל ארוחת בוקר. טיפ תוכלו לקרוא כאן. אנחנו נמצאים ברובע סנט פאולי. מצד אחד רובע הבילויים, מצד שני בעבר זה היה רובע שבו המלחים היו יורדים מהסירות ובאים לבלות, אז היום הרובע בטוח להסתובבות אבל עדיין מלא במועדוני סקס, חנויות סקס, זונות ובקיצור מכל פינה זועקת המילה סקס. קצת לא נעים. 

 

 

 

 

כשהגענו למלון הייתה בעיה כי ההזמנה שלנו בוטלה (משהו בכרטיס האשראי לא הסתדר) הם שלחו מייל שלא ראינו. למזלנו היה חדר פנוי אבל הם רצו מחיר מלא ואנחנו התעקשנו על מחיר האינטרנט, לאחר בירור העניין הסתדר, משמע צריך להתעקש בנימוס. היינו די עייפים ורעבים, אכלנו צהריים במסעדה הודית קרובה Maharaja. ארוחה עסקית עלתה 7 אירו. טיפ תוכלו לקרוא כאן.

חזרנו למלון לנוח. יצאנו לארנה בשש וחצי, לקחנו קו S3, לכיוון  Barclaycard arena הכרטיסים למופע הם גם כרטיסים לתחבורה הציבורית וזאת כדי לעודד אנשים לא לבוא ברכב פרטי. אף אחד בתחבורה הציבורית לא בודק פה כרטיסים. הכניסה למטרו ולרכבות היא חופשית וגם היציאה ולא ראינו גם שום ביקורת. מגיעים לתחנת הארנה אבל היא מרוחקת 20 דקות מהאולם עצמו ומשם יש שאטלים. הגרמנים מסודרים, השאטלים באים כל הזמן וכרגיל – לא ממוזג. יש כניסה אחת לארנה ותור אחד לבידוק ביטחוני שזרם די מהר. סביב הארנה אין מסעדות ובארנה עצמה יש המון דוכני פאסטפוד ובייגלה. שימו לב שזה לא בייגלה חם שלוש בעשר, הבייגלה קר עולה בערך 10. (אחר כך ראיתי שבדוכן אחד מסוים מוכרים בייגלה חם). כולם שותים פה בירות בכמויות. 

 

 

המקומות שלנו היו טובים. אריק עלה לבמה בתשע אחרי מופע חימום ונתן מופע של שעה וחצי בערך. בקושי דיבר אבל שר את כל השירים שאני אוהבת. היה מקצועי ומרגש אבל הרגשנו שזה קצר מדי.

 

 

באולם גם היה חם מאוד, כמעט נחנקנו. יצאנו לאוויר הנעים והקריר והלכנו ברגל לרכבת. בגלל שהיו הרבה אנשים בתחנה הברקתי עם רעיון לנסוע תחנה אחת לכיוון השני, בדיוק באה רכבת עלינו וירדנו אחרי תחנה ואז הגיעה רכבת לכיוון שלנו וישבנו. השעה הייתה כבר חצות כשירדנו מהרכבת ורוב המקומות כבר החלו להיסגר. אכלתי בורקס טורקי ממש מעולה. וזהו. הלכנו לישון. מחר – באופן שונה מהרגיל יש לנו יום ללא טיסה. 

 

4/7 רק המבורג

ארוחת הבוקר הייתה בסדר, לא מגוונת אבל כל מה שצריך כדי לשבוע וקפה ממש לא טעים. יצאנו ברגל לכיוון כנסיית סנט מיכאליס  שנחשבת לכנסייה החשובה בעיר. בכניסה דרשו תשלום והחלטנו שאין כאן משהו מיוחד כדי לשלם ולכן רק צילמנו מסביב והמשכנו לכנסייה ההרוסה. כנסיית סנט ניקולאי St. Nikolai Memorial , שהייתה מהגדולות והיפות שבכנסיות המבורג, וחרבה בהפצצות מלחמת העולם השנייה ומאז לא שוחזרה. בהתחלה באמת לא הבנתי למה צריך לראות כנסייה הרוסה אבל המקום יפה ומצמרר גם יחד. החליטו להשאיר רק את הקירות החיצוניים ששרדו וכמה פסלים בפנים. יש גם מגדל תצפית אבל לא עלינו. 

 

            כנסיית סנט מיכאליס                                                  הכנסייה השרופה

המשכנו לבית העירייה, מבנה גדול ומרשים מאוד שנמצא בכיכר גדולה נושקת לאגם והמזרקה המפורסמת שבתוכו.נכנסנו לקניון פסאג' אירופה, במתחם האוכל יש הכול!! את כל סוגי האוכל, אנחנו ניסינו את המקסיקני שהיה טעים ובמחיר סביר. יצאנו מהקניון בכיוון השני ל Mönckebergstraße רחוב שיש בו הרבה חנויות ובתי כל בו וממול גם כנסיית סנט פטרי. הרחוב המקביל הוא מדרחוב Spitalerstraße בשניהם יש בתי כל בו ורשתות מוכרות. נכנסנו לבית כל בו ענק Karstadt  יש בו המון מותגי יוקרה והוא כל כך גדול שחצי קומה שלו מוקדשת רק לגרביים!! 

 

                    בניין העירייה

קנינו כרטיס לתחבורה ציבורית, כרטיס יומי לקבוצה עד 6 איש (כך זה נקרא) 12 אירו. בכרטיס אפשר להשתמש באותו יום החל משעה 9 בבוקר. אומנם חצי יום טיילנו ברגל אבל היום עוד לא נגמר ויש עוד כמה נסיעות. החשוב הוא שבכרטיס אפשר לשוט גם במעבורת שהיא תחבורה ציבורית לכל דבר.

 

 

אחרי מנוחה קצרה נסענו לאולם הקונצרטים אלבה-פילהרמו (Elbe Philharmonic Hall), משם יש תצפית יפה לנמל. על החוויות תוכלו לקרוא כאן.

המבורג היא לא עיר יפה כמו ערים אירופאיות אחרות. כשקראתי עליה (כתבה מוזמנת) היללו את התעלות שלה שהן כמו באמסטרדם ויותר מוונציה. אז לא. אומנם יש תעלות אבל רוב הבתים הנושקים לתעלות לא יפים כמו אלה באמסטרדם או היסטוריים כמו אלה בוונציה ופתחי הבתים הם כמובן בכיוון השני לכן אין מה להשוות. אבל התצפית על הנמל ועל צריחי הכנסיות הייתה יפה, במיוחד שהיא בחינם. וזו עיר נחמדה לבילוי של יומיים או שלושה. 

 

 מהתצפית

 בניין הפילהרמונית

    החוף של המבורג על גדות הנהר

 

ירדנו תחנה אחת לפני זו שעלינו בה משום שהיא קרובה יותר לאזור שלנו ואנחנו מתכננים ללכת לפסטיבל אוכל שמתקיים ברחוב הראשי. בפסטיבל האוכל הייתה אווירה נהדרת ושמחה. היו המון דוכני בירה, משקאות ואוכל. כל התפריטים היו כתובים בגרמנית ולכן קצת התקשינו בהתחלה למצוא מה לאכול. משם נסענו תחנה אחת למעבורות במזח Landungsbrücken. השמש שוקעת פה ממש מאוחר, כמעט באחת עשרה בלילה אז השעה אחרי שבע וזו שעה נעימה לשייט. ועוד על השייט תקראו כאן.

בהתחלה עצרנו בדוכן פירה שמישהי מכינה במקום עם שמנת וחמאה היא מוסיפה לזה גבינת צ'דר, רוטב ופרמזן. בקיצור היה טעים !!! שתינו סטרונגבואו וג'ין וטוניק שעלו 9 אירו שניהם, ודגמנו עוד כמה דברים. הקור העיב על ההנאה ורק בגלל זה הלכנו. השעה הייתה אחר אחת עשרה, סוף סוף התחיל להחשיך. ושוב יש לנו טיסה מחר לכן הלכנו לישון.

 

           פסטיבל האוכל והבירה

 

5/7 המבורג-גדנסק וגדיניה

התעוררנו לעוד בוקר של טיסה. הפעם טיסת צהריים ולכן היה לנו מספיק זמן לאכול לארוז ולהתארגן. לקחנו קו מטרו 4 לכיוון ההפוך לנמל ומשם לS1 ישר לשדה התעופה. טרמינל 1 ו-2 נמצאים באותו מקום ולא צריך להחליף רכבת. צריך לשים לב שיש קרונות S1 שלא ממשיכים עד שדה התעופה. תחנה לפני או שתיים הרכבת מתפצלת ורק הקרונות הקדמיים ממשיכים לשדה התעופה. הלכנו לשיקוף וראינו תורים ענקיים המשתרכים עד מחוץ למתחם. שדה התעופה בהמבורג בכלל מתאפיין בתורי ענק. ראינו תור מהיר ושאלנו אם הכרטיס פריוריטי שלנו תקף גם לכאן והתברר שכן. איזה מזל, חיכינו רק כמה אנשים בודדים. הבידוק הבטחוני לוקח הרבה זמן.

בטיסות ה-low cost יש משמעות ל-priority שחסך לנו זמן. יש תורי בידוק מיוחדים לבעלי עדיפות.

בגרמניה יש ממש שיקוף רנטגן אבל הוא עבר די מהר. הדיוטי פרי יפה וגדול והכול נחמד, הלכנו המון עד שהגענו לאזור של הלואוקוסט שנראה כמו מעברה. ביקורת דרכונים היא ממש ליד השער העלייה. ברגע שנכנסתם אתם שבויים במתחם. אנשים שמתלוננים על טרמינל 1 צריכים להגיע לכאן. סיוט. אנשים דחוסים, אין מקום לשבת, בלאגן וחם. חיכינו ליד השער שהיה כתוב על הלוח ובינתיים עלתה שם טיסה אחרת. מועד העלייה שלנו למטוס כבר הגיע ועדיין עוד עולים לטיסה האחרת. אני הולכת לבדוק וכלום לא השתנה. אחרי עשר דקות אני הולכת לבדוק ואז כבר ראיתי שיש שינוי ולא נאמר כלום בכריזה. כשהגענו עוד לא העלו את האנשים אבל כולם היו דחוסים על הדלפק. לא היה תור מסודר (אפילו בארץ אנשים מסתדרים בשורה ופה לא), כעסנו שלא הקפידו לעלות את הפריוריטי קודם. וגם ככה עלינו באיחור. היה סיוט עד שעלינו ומזל שהטיסה נמשכה רק שעה. 

נחתנו בגדנסק ללא ביקורת דרכונים והלכנו לקחת את הרכב מהרץ. התהליך היה מהיר, השירות היה מצוין וקיבלנו רנו טובה יותר מהקליאו שהזמנו. התחלנו לנסוע לכיוון המלון. עצרנו בדרך בקניון ואכלנו בפאסט פוד סיני שהיה טעים. אף אחד שם לא ידע אנגלית אבל הימרנו לפי התמונות. 

לפני כמה חודשים קראתי בקבוצת פייסבוק חו"ל שאלה על פסטיבל מוזיקה בגדיניה, open'er. בדקתי וראיתי שגדיניה זה ליד גדנסק, ומסתבר שיש שם הופעות שאפי רוצה לראות. הפסטיבל נמשך כמה ימים אבל לנו היה רק לילה אחד. קנינו כרטיסים באינטרנט 260 זלוטי, שהם 260 שקלים. והנה יש לנו תוכנית לערב. 

המלון שלנו Hotel Olimp Business & Spa נמצא בלב מקום תעשייתי נמצא ב: I Brygady Pancernej wojska Polskiego 82 84-200 Wejherowo, המחיר כולל ארוחת בוקר. 239 זלוטי כלומר שקל!!, טיפ תוכלו לקרוא כאן.

התארגנו ויצאנו לפסטיבל. בהתחלה הג'יפיאס הטעה אותנו אחר כך חזרנו למסלול והיינו תקועים שעה בפקק יחד עם עוד המון מכוניות שרצו להגיע לפסטיבל. ראינו חניון, מעט מכוניות נכנסו ולא הבנו למה. החלטנו להיכנס שילמנו 10 זלוטי וחנינו. התחלנו ללכת לכניסה ואז התברר שזו לא הכניסה ושבעצם המכוניות נכנסות ונוסעות לחניה עוד עשר דקות (חצי שעה הליכה). בכניסה היו אמורים להיות שאטלים אבל לא ראינו כאלה. החלטנו לוותר לצאת מהחניון ולהיכנס לחניון הפנימי הקרוב יותרואז שילמנו עוד 30 ₪ לחניה. גם שם צריך ללכת רבע שעה בתוך שדה לא מסודר עד למתחם הפסטיבל. 

בכניסה – בהתחלה סורקים את הכרטיסים ומסמנים אותם. בעמדה אחרת מוסרים את הכרטיסים ומקבלים במקומם צמיד ליד. הצמיד מוצמד היטב כדי שלא יהיה אפשר להוציא אותו. ואז עוברים את הביטחון כולל משמוש ידני. בפנים האווירה מדהימה. חלק מהמופעים מתקיימים באוהלים גדולים וחלק בחוץ. המון דוכני אוכל והמון תאי שירותים כימיים ! אנחנו, יותר נכון אני, לא נערכתי בלבוש או בנעליים. לא היו לי נעלי ספורט נעלתי מגפיים שטוחים אבל לא נוחים לשדה ולמהמורות שבדרך. הפסטיבל ממוקם בשדה תעופה ענק והמשטחים לא ישרים ומסודרים. אכלנו כל מיני דברים: צ'יפס, מרק, לחם מטוגן ממולא ועוד.

הלכנו לראות את ההופעה של דייויד ביירן שלא הכרתי חוץ מאשר את להקת talking haeds ואת השיר האחד שאני מכירה סייקו קילר הוא לא שר אבל ההופעה הייתה מיוחדת מאוד, מה שהצלחתי לראות, לרוב ראיתי את המסכיםץ המוזיקה הייתה מעניינת. אחר כך כולם רצו לראות את דפש מוד עוד לפני שדייויד ביירן סיים. אנחנו נשארנו עד הסוף והלכנו לאכול. הרגליים שלי כאבו והיה לי קר. בשלב מסוים ישבתי גם על האדמה. היו עשרות אלפי אנשים וראינו את דפש מוד מרחוק. למקום כזה צריך להיערך עם מחצלת ולבוש חם. סבלתי ובסופו של דבר לא נשארנו למאסיב אטק. חזרנו למלון לישון.

 

  דייויד ביירן                                             

 

6/7 גדנסק-תל אביב

ארוחת הבוקר הייתה ההפתעה של הטיול הזה, המון מוצרים, גבינות טובות, דגים, סלטים, אוכל חם, בר קינוחים כמו בחתונה אבל חלבי. בופה מרשים. חשבנו על המחיר ששילמנו בערך 240 ₪  שהוא מחיר לארוחת בוקר בופה במלון בארץ (אולי אפילו יותר).

 

                        ארוחת הבוקר                                                                                                                מחכים למטוס

 

יצאנו בנחת לשדה התעופה לטיסה האחרונה במסע שלנו. נסענו בלי לחץ כי היה לנו זמן, עצרנו לתדלק קרוב לשדה ונכנסנו לחניון שסימנו במפה, משם לקחנו את הרכב ושם מחזירים אותו. מסתבר שיש שני חניונים וזה לא חניון אחד מחובר כפי שחשבנו. היינו שם בדיוק שתי דקות כשהבנו את הטעות ניסינו לצאת, חשבנו שזה כמו בארץ 10 דקות חינם. אבל מכיוון שהשער לא נפתח צלצלנו באינטרקום וניסינו להסביר. המוקדן עם אנגלית טובה הבין אותנו ואמר שצריך לשלם, אפי הסביר שוב פעם ואז הוא שוב אמר: לשלם. עשית טעות אתה צריך לשלם עליה. אז שילמנו. והתחלנו לחפש את החניון הנכון שהכניסה אליו היא ממש אחרי הורדת הנוסעים לטרמינל. החזרנו את הרכב, חיכינו שיבדקו אותו, וקיבלנו את הטפסים מאושרים. שירות טוב ומומלץ של הרץ.

הלכנו לשיקוף שלא נמשך זמן רב, קנינו עוד שוקולד בדיוטי כי היה זול, הלכנו המון עד לשער שלנו. עברנו ביקורת דרכונים לפני השער ואפי שכח מהחזר המס שלו. אחרי הדרכונים הייתה עמדה והמוכס הגיע אחרי רבע שעה של המתנה (אחרי שהתקשרנו אליו) הוא חתם לנו אבל עמדת ההחזר הכספי הייתה לפני הביקורת ולא יכולנו לעבור, גם לא רצינו.

ואז חיכינו בשער, ירדנו בפריוריטי. התחלנו לצאת למטוס שהיה ממול (עד שיצאנו מתנו מחום), ואז בעודנו מתקדמים למטוס מישהו מצוות העובדים אמר שנחזור כי זה לא המטוס לתל אביב. עכשיו היה לנו חם בחוץ. עמדנו די הרבה זמן בחוץ בשמש. כבר כל האנשים כמעט ירדו למטה. התחלנו ללכת למטוס אחר, רחוק יותר, ואז אמרו לנו לחזור ושהצוות יתחלף. חיכינו כמעט חצי שעה. הצוותים התחלפו ושוב הם היו צריכים לבדוק את המטוס. הבלבול היה של שדה התעופה. הטיסה התעכבה די הרבה מכל הסיפור הזה. חזרנו הביתה עייפים ומרוצים מאוד.

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא