ניו יורק - כריסמס וערב השנה החדשה 2017-2018 / חלק א'

טיול מהחלומות - כריסמס וערב השנה החדשה בניו יורק

המסלול שלנו:

19/12 טיסה של דלתא לניו יורק

20/12 - 24/12 ניו יורק

24/12 - 28/12 פאלם סיטי פלורידה 

28/12 - 4/1 ניו יורק

4/1 - אמורה להיות טיסה הביתה בפועל נתקענו בניו יורק עד ה-8/1

8/1 - טיסה הביתה

 

טיסה: הזמנו טיסה ישירה של חברת דלתא, המחיר 1685$ לזוג. טיסה פנימית לפורט לודרדייל וחזרה, חברת southwest נבחרה משום שאפשר לקחת 2 מזוודות ללא עלות, המחיר 840$ (יקר, אבל אלה המחירים בחגים).

 

תחבורה משדה התעופה: במשך כל הטיול השתמשנו בהסעות של חברת super shuttle גם משדה התעופה וגם אליו. 

 

לינה: לשמחתנו בחלק הראשון של הטיול שלנו בניו יורק התארחנו אצל משפחה נפלאה, ג'ק ופאם. גם בפאלם סיטי התארחנו אצל קרובי משפחתנו סאלי ומייקל. כשחזרנו לניו יורק ידענו שג'ק ופאם לא יכולים לארח אותנו והזמנו מראש מלון מתאריך 28/12 עד 4/1 , 1821$ ל-7 לילות. מחיר של 260$ ללילה לא כולל ארוחת בוקר. ב-4/1 נתקענו בניו יורק, ג'ק ופאם לא היו בבית אבל אירחו אותנו בשמחה רבה עד למועד העזיבה.

 

רכב: שכרנו רכב בפלורידה. הרכב הושכר מחברת אוטו יורופ אבל בפועל זו הייתה סוכנות אחרת אדוונס. 220$ ל-5 ימים.

 

19/12 

טיסת לילה מנתב"ג לניו יורק. האתר לא אפשר לנו לעשות צ'ק אין בבית בגלל קוד SSSS לא ברור, עשינו צ'ק אין בקיוסק בשדה. הצ'ק אין בקיוסק עבד רק אחרי שהמכונה שאלה כמה שאלות. חיכינו המון זמן לבדיקה ביטחונית עד כדי כך שזה נראה שהם עושים בכוונה ומעמידים מספר מועט של אנשי ביטחון לטיסות שאינן של אל על.

טיסת לילה של דלתא יצאה בזמן. 

 

20/12

כשנחתנו קיבלנו SMS  מסופר שאטל (ההסעה שהזמנו, 45$ לזוג) ובו מידע איפה עלינו לחכות לנהג.

הכניסה לארה"ב – במטוס נתנו לנו למלא טופס I94  אבל אף אחד לא דרש אותו ביציאה. בפעם הקודמת, עמדנו שעות רבות בתור. הפעם הנוהל השתנה, תוכלו לקרוא על כך בטיפ. חיכינו לסופר שאטל בעמדת ההמתנה והנהג הגיע מהר. בשש בבוקר יצאנו לדרך אספנו אנשים מכמה טרמינלים ונסענו בערך שעה וחצי (אנחנו באפר איסט סייד, אחרונים בתור). הגענו לג'ק ופאם בשבע וחצי בבוקר.

התקבלנו בחמימות, שתינו קפה ודיברנו. נסענו לקולומבוס סירקל לפי התכנון, לשוק חג המולד. נסענו באוטובוס, עוד על קניית כרטיסים לאוטובוס תקראו כאן.

קצת על האוטובוסים פה – אז באופן מפתיע אצלנו יותר משוכלל עם מערכת הכריזה שמודיעה על התחנה הנוכחית והבאה. פה הנהג מכריז על התחנה, לפעמים הוא שוכח ולפעמים לא מבינים מה הוא אומר.

כשהחלפנו מהאוטובוס למטרו כבר קנינו מטרו פאס נטען אחד לשנינו. הגענו לקולומבוס ונכנסנו לטיים וורנר, קניון ממש על הכיכר. בקומה התחתונה יש סופרמרקט של אול פודס והיו בו הרבה דוכני אוכל מוכן שנראה טעים וטרי. אכלנו מרק מחמם וטעים.

הגענו לשוק כריסמס בקולומבוס סירקל (בכניסה לסנטרל פארק) והסתובבנו קצת. ברוב השווקים יש דוכנים עם קישוטים לעץ חג המולד וכן מתנות (הרבה דוכנים כמו בנחלת בנימין, אומנות). וכמובן דוכני אוכל, אכלנו אמפנדה וארפה ושתינו שוקו חם.

 

  קולומבוס סירקל

המייצג של ישו נולד ליד החנוכיה

שותים שוקו חם בשוק כריסמס

         

חזרנו לדירה, נחנו קצת ונסענו למדיסון סקוור גארדן לראות הופעה של בילי ג'ואל. ההופעה הייתה מעולה. המקומות שלנו היו טובים, המדיסון ענק אבל כיף לראות בו הופעה. הייתה אווירה טובה ובילי ג'ואל שר במשך שעתיים וחצי, כולל הרבה שירי כריסמס. מלהיב ומהנה וכיפי. את הכרטיסים קנינו בטיקטמאסטר.

 

 

 

21/12

אני חשבתי שאנחנו נפגשים היום בעשר לקפה עם גיא חברנו. לא ידעתי איזו הפתעה מחכה לנו. גיא ארגן לנו סיור פרטי (יחד עם עוד משפחה), סיור שרק מקורבים מקבלים באזור ה-world trade center. ירדנו בתחנת המטרו החדשה והיפה שבנו שם.

 

תחנת המטרו החדשה מבפנים

ומבחוץ

 

גיא בא לקחת אותנו לבניין כי הסיור התחיל. התחלנו במרכז המבקרים בהדרכת אחד האנשים הבכירים שם, קיבלנו הסברים על "מאחורי הקלעים" של בניית הבניינים במקום מגדלי התאומים. אחר כך קיבלנו קסדות, ווסטים צהובים ובקבוק מים קטן ויצאנו לסיור באתר הבנייה בהדרכתו של הצלם הראשי שלהם. הגענו לבניין 4 ועלינו במעלית פועלים עד לקומה 62 או 69 של הבניין שנבנה. היה מדהים לראות את הנוף מהקומה ומהמרפסת. הכול לווה בהסברים גם על הצילומים שבוב מצלם שם מתחילת הבנייה.

 

עלינו במעלית

 תלויים בין שמיים לארץ

וצילמנו את הנוף המרהיב הזה

 

אחר כך הלכנו לבניין 3 שהוא כבר מאוכלס. כדי להיכנס לקומת הגלרייה ליווה אותנו אחראי הביטחון של הבניין. הגלרייה היא בעצם קומה לא בנויה שאומנים הוזמנו לצייר בה על הקירות, הזכוכית והרצפה. מדובר במיזם מקסים שכנראה ייסגר בעוד זמן מה. ולא כל אחד יכול להיכנס אליו.

 

 

ראינו מלמעלה את בריכות הזיכרון המשמשות כאנדרטה ואחר כך ירדנו למטה לראות אותן. 

 

      בריכות הזיכרון שעומדות במקומם של מגדלי התאומים, המים נשפכים לבור במרכז הברכה, שמות הנספים כתובים מסביב

 

22/12

נפרדנו מג'ק ופאם שנסעו לבית החווה שלהם. יצאנו לדגום את קישוטי החנויות בשדרה החמישית מצפון לדרום. כולל מרכז רוקפלר, כנסיית סנט פטריק ועד לשוק חג המולד בתחנת גרנד סנטרל. 

 

 

אכלנו צהריים ב-TGI  שזכרתי לטובה מפעם אבל הפעם השירות לא היה טוב ולא התלהבתי מהמסעדה בכלל. הגענו לשוק כריסמס בתוך הגרנד סנטרל, הוא נראה איכותי יותר מהשוק בקולומבוס. יש גם שוק אוכל עם המון דוכנים שנראו ממש טוב.

 

          מרכז קורפלר מקושט                                                השדרה החמישית מקושטת                             כנסיית סנט פטריק מקושטת

 

התוכנית שלנו לערב היא לטייל בשכונת דייקר הייטס, שכונה בברוקלין שתושביה מקשטים את הבתים בצורה גרנדיוזית. נחנו קצת בקפה בגרנד סנטרל ויצאנו לברוקלין במטרו בקו R לכיוון ברוקלין. הגענו לתחנת המטרו ירדנו ברחוב 86 . בשלב כלשהו החלטנו לקחת אוטובוס כי ההליכה הייתה ארוכה מדי. נסענו בקו B1  וירדנו במקום שהרחוב כבר נסגר. חלק מהרחובות בדייקר הייטס סגורים והמוני אנשים מסתובבים בהם.

 

 

אווירה קסומה. הייתה גם חבורת נגנים. וחלק מהבתים נראו ביזאריים ממש כמו בסרט שכחו אותי בבית. מצלמים את הביתם ועומדים נפעמים מול כל הקישוטים, האורות והצבעים. קישט מהמם.

 

 

כשסיימנו (בעיקר כי היינו עייפים, אין לזה סוף) אוטובוסים לא נראו בסביבה אולי בגלל הרחובות הסגורים ומוניות ברור שלא. אז לא הייתה ברירה אלא ללכת לתחנת מטרו וזה היה די רחוק. כנראה שהלכנו לתחנה ברחוב 62, לקו Q הקרוב לביתנו. אין ספק שזו הייתה הליכה ארוכה אחרי יום ארוך.

 

23/12

היום היה גשום. אני הכי שונאת ללכת בגשם אבל אין ברירה. יצאנו על פי התכנון לשוק חג המולד ביוניון סקוור, השוק גדול מאוד ויפה. בדוכנים כרגיל הרבה עבודות אומנות ומתנות לכריסמס. זה השוק היחידי שהתעניינו באמת לקנות משהו אבל המחירים יקרים. ליד השוק הזה היה גם שוק איכרים שכדאי להגיע אליו לפני עשר, אחרת צפוף ומלא אנשים.

 

       שוק כריסמס ביוניון סקוור

 

בכיכר יש סופרמרקט הולפודס ובקומה השנייה יש מעין בית קפה. ישבנו להתחמם ולשתות שוקו (לא טעים). נכנסנו גם לחנות העודפים ברלינגטון ומשם הלכנו לכיוון לקסינגטון למסעדה הודית dhaba שהייתה לי עליה המלצה. בכל הרחוב הזה יש המון מסעדות הודיות. כולן מגישות בופה בצהריים. נכנסנו למסעדה המומלצת. 15 דולר לארוחה מלאה, אכול כפי יכולתך. היה טעים מאוד. וזול יחסית לכל המחירים פה בניו יורק. המשכנו לחנות ג'ק 99 סנט. בהמשך הטיול גילינו שיש לנו סופרמרקט כזה קרוב למלון וקנינו שם מצרכים לארוחת בוקר ושוקולד הביתה. בדרך מצאנו מתנה למייקל – בובת משחק לכלב בדמותו של דונלד טראמפ. 

 

     בובת טראמפ לכלב                                                  האמפייר סטייט בגשם                                       הנוף מהמרספת של ג'ק ופאם

 

בערב יצאנו למוזיאון גוגנהיים (שלם כמה שתרצה בין השעות 17:00 עד הסגירה). כשהגענו  ראינו תור ענק שהתחיל מהכניסה, התחלנו ללכת, וללכת, וללכת והקפנו את הבלוק ורק אז הסתיים התור. עמדנו לחכות בגשם, כי כבר הגענו אז לא נחזור בחזרה, חיכינו יותר מחצי שעה עד שנכנסנו. והיינו בטוחים שלא נספיק כלום כי עמדה לרשותנו שעה בלבד. אפילו לא הפקדנו את המעילים במלתחה בגלל קוצר הזמן.

 

 

התחלנו להסתובב מלמעלה למטה ולמען האמת התאכזבנו. המוזיאון לא גדול כמו שחשבנו. התערוכה המרכזית הייתה אומנות מסין שלא ממש עניינה אותנו. בקיצור סיימנו הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. מחר אנחנו טסים לפלורדיה והזמנו הסעה מסופרשאטל שתיקח אותנו לפנות בוקר לשדה התעופה.

 

24/12

בשלוש וחצי לפנות בוקר ירדנו ללובי והנהג שלנו אפילו הקדים. היתרון בסופרשאטל שאפשר לראות הכול באפליקציה, מתי הוא מגיע ואיפה הוא אוסף. לקחנו מספיק זמן מראש והגענו מוקדם לשדה התעופה ניו ארק. מיד מצאנו את העמדות של סאות'ווסט (הטרמינל מסודר לפני חברות). לא היה תור אפילו שערב חג היום. שלחנו שתי מזוודות גדולות ושני טרולי לקחנו איתנו.  הלכנו לבידוק הבטחוני (כולל הורדת נעליים, הוצאת שקיות האוכל החוצה וכדומה). לא ראיתי שיש פה שקיות לנוזלים כמו באירופה, אולי בכלל זה אסור, אנחנו בכל מקרה שמנו את הנוזלים שלנו במזוודות הגדולות. יחסית לזה שאנחנו יום לפני חג המולד, הבידוק היה מהיר.

לסאות'ווסט יש שיטה מעניינת ושונה לגבי עלייה למטוס. על שיטת המקומות המוזרה משהו תוכלו לקרוא בטיפ. הטיסה יצאה בזמן וארכה פחות משלוש שעות, המושבים היו נוחים. אחרי שלקחנו את המזוודות נתקלנו בבעיה שלא מצאנו את הדוכן של חברת ההשכרה אוטו-יורופ, רק אחרי בירורים איתם בטלפון מתברר שהם עובדים עם אדוונס ושם עלינו לקחת את הרכב (זה לא נכתב בוואוצ'ר). אז מצאנו את אדוונס (ושם באמת היה שלט קטנטן של אוטו יורופ שרואים אותו רק אם מתקרבים לדלפק). העיקר שיש רכב, יונדאי סונטה במקום הטויוה קמארי שהזמנו. זה כאילו באותה דרגה אבל מתברר שפחות טוב.

ואז יצאנו לקיץ של פלורידה. מראש הורדנו את כל השכבות שהיו עלינו עוד לפני ההמראה. אני החלפתי לסנדלים שהכנתי מראש. ב-12 הגענו לפגישה המרגשת עם סאלי ומייקל. בבית הקטן והחמוד שלהם. חדר העבודה שלהם הוא גם חדר האורחים, קיבלנו מיטה יורדת מהקיר (מיטת מרפי) ומסתבר שהיא מאוד נוחה. אכלנו צהריים ויצאנו לבית של רג'י וארט קרובי משפחה שאותם עוד לא היכרנו. אחרי חיבוקים, נשיקות ושתייה, יצאנו לסירה שלהם ושתנו שייט רגוע ומהנה בין התעלות של הנהר.

 

          יופיטר, פלורידה

אחרי הטיסה והלחץ של הבוקר זה היה ממש מרגיע. ראינו בתים יפים, ציפורים ואי שיש להם באמצע התעלה שבו יש מים רדודים ואנשים יושבים לפעמים לפיקניק. כשחזרנו עשו לנו סיור בבית הגדול, גם החצר ענקית ויש בריכה, ובריכת דגים ועוד כל מיני...

 

     הבית של רג'י וארט ביופיטר

הם הזמינו אוכל סיני שזה לטענתם ארוחת כריסמס מסורתית של יהודים (כי רק המסעדות הסיניות פתוחות). היה המון אוכל והיה נחמד מאוד ומצחיק מאוד. העברנו אחר הצהריים וערב מהנים.  

 

       האי באמצע הנהר                                             אפי נוהג בכאילו        

 

25/12

היום חג המולד והכול סגור. בערב אנחנו מוזמנים לארוחת כריסמס אצל חברה של סאלי. יצאנו קצת לאזור העיר סטיווראט כדי שנראה עיר כמו פעם אבל הכול כמובן היה סגור. ירדנו קצת לטייל ולהשקיף על נוף בפארק ליד הים. שם דווקא היו כמה אנשים. ואחר כך נסענו לחוף. המזנון בחוף הים היה פתוח ואכלנו צהריים.

 

 

בחמש יצאנו לארוחת החג. בהתחלה היה מינגלינג ונשנושים (ירקות ושרימפס) ופגשנו אנשים שלא פגשנו אף פעם בארה"ב. כאלה שלא ידעו איפה ישראל, כאלה שחשבו שאנחנו, היהודים, הגענו לישראל רק אחרי מלחמת העולם השנייה והפלשתינאים היו כאן קודם, כאלה ששמעו על ירושלים אבל לא ידעו כמה היא יפה ובכלל מבחינתם טראמפ החליט שירושלים היא בירת ישראל. מוזר. אבל היה גם זוג אחד שביקר בישראל ונהנה מאוד מהביקור. אחר כך אכלנו, האוכל היה בסגנון בופה, איך מייקל אמר – כלום מביאים קסרול ואין תאום בין המנות. חלק מהמנות היו מתוקות – למשל סלט פירות שהוגש עם המנות, בטטות אפויות כשמעליהן ציפוי מרשמלו מתוק להחריד (זה מסורתי כך אמרה סאלי), גם שעועית ירוקה זה מסורתי. בקיצור היה מעניין ומוזר. בסוף הארוחה גם כל משפחה קיבלה עוגת דלעת (טעימה).  

 

 

26/12

יום קניות

 

27/12

יצאנו מוקדם לכיוון מיאמי (בערך שעתיים נסיעה), אנחנו נפגשים עם סטפני קרובת משפחה נוספת שהציע לקחת אותנו לווינווד וולז. כשהגענו המקום הרשמי היה סגור ולא הבנו למה (אחר כך התברר שהוא נפתח רק באחת עשרה). נסענו עם המכונית של סטפני בנסיעה איטית בשכונה.

 

 

כל הבתים בשכונה מכוסים בגרפיטי אומנותי, יותר נכון לקרוא לזה ציורי קירות. בכל כמה מטרים עצרנו וירדנו לצלם (בעיקר אפי ומייקל). היתרון בנסיעה היה שיכולנו לחרוש את השכונה כי ללכת ברגל זה היה יכול להיות קשה.

 

 

בדרך עצרנו גם בקונדיטריות זק המפורסמת לקפה ומאפה. סטפני הייתה מוגבלת בזמן ובכל זאת הציעה לקחת אותנו גם לראות את מיאמי ביץ. כשנסענו גילינו שיש המון פקקים לכן לא ירדנו מאוטו רק צילמנו והתרשמנו. חזרנו למכונית שלנו שחנתה מול הכניסה לקירות וראינו שהמתחם כבר פתוח. נכנסנו למתחם שגם בו יש ציורים על הקירות וגם קצת חנויות וגלריה יפה. 

 

 

 

          מיאמי ביץ'

 

נסענו לפי התוכנית לליטל הוואנה לאכול אוכל קובני ולראות את המקום. חנינו בחניון מסודר בתשלום, קרוב לרחוב הראשי והלכנו למסעדה מומלצת. המסעדה אל קסטילו ברחוב הראשי. האווירה באמת של קובה. מוזיקה לטינית מכל כיוון, המון מסעדות. בפארק אנשים משחקים דומינו. אכלנו אוכל קובני שלא השאיר עליי הרבה רושם.

 

         ליטל הוואנה

נסענו לבקר את סטייסי שגרה ליד חוף הוליווד בבניין יוקרתי. הנוף מהקומה ה-19 מדהים. הייתה פגישה מרגשת והרבה פטפוטים. חזרנו מאוחר ועייפים אך מרוצים.

 

 

28/12

בילינו עם סאלי ומייקל וערכנו קניות בחנות האהובה עלינו VF.

אחר כך ארזנו ונסענו לשדה התעופה. חוזרים לניו יורק. היה עיכוב, חיכינו לטיסה נוספת של סאות'ווסט שתנחת כי יש בה אנשים שאמורים לטוס איתנו לניו יורק. ברגע שהמטוס של סאות'ווסט נחת האנשים יצאו ואנחנו נכנסנו 10 דקות אחר כך מאותו שרוול. בהמשך לסיפור על שיטת המושבים המוזרה של החברה הזו, אתמול כשעשינו צ'ק אין קיבלנו את קבוצה B אבל במספרים הנמוכים. מה שאומר שנעלה למטוס יהיו מקומות פנויים. כשסוף סוף עלינו למטוס אפי ראה שני מקומות בשורה הראשונה המרווחת אבל צמודים. התיישבנו ואז הוא נכנס לחפש מקום לטרולי בהמשך. שמתי לב שהוא מתעכב אבל חשבתי שזה בגלל שהוא לא יכול לחזור לקדמת המטוס כי אנשים עדיין נכנסו. כשפניתי לאחור ראיתי שהוא יושב ביציאת חירום ומסמן לי לבוא. ואז התברר שהדיילת הציעה לו לשבת שם. בקיצור אנחנו מסודרים. חיכינו במטוס ובשלב מסוים נרדמנו.  בערך בחצות וחצי כבר יצאנו עם המזוודות לניו יורק הקרה. סופרשאטל הגיעו בזמן. הקור היה מקפיא ממש הרגשנו שהג'ינס קופא עלינו. למזלנו ירדנו ראשונים בהסעה שלקחה אותנו למלון שהזמנו מראש קנדלווד סווויטס. קיבלנו את החדר ועלינו לקומה 16 לישון.

 

29/12

הבוקר הראשון שלנו במלון. מצאנו ליד המלון מקום לשתות קפה ולאכול משהו. הלכנו לסופרמרקט לקנות מצרכים לארוחות הבוקר הבאות. יש לנו מקרר ומיני מטבחון. יצאנו לטייל בעיר. סיבוב בחנויות ג'ק 99 ולוט לס. סיבוב בטיימס סווקר.

 

                 הטיימס סקוור                                                                                                               קור מקפיא, עומדים בתור לכרטיסים

ארוחת צהריים בסיטי קיצ'ן. מנות קטנות יחסית במחיר יקר. אחר כך עמדנו בקופת הכרטיסים בטיימס סקוור כדי לקנות כרטיסים לביוטיפול. הקור היה מקפיא והעמידה הייתה ממושכת ובסוף לא קנינו כי לא היו הנחות.

 

 

הייתה מחשבה ללכת למומה בגלל הכניסה חינם אבל ראינו שכבר לא נספיק. חזרנו לחדר לנוח מעט ונסענו למוזיאון וויטני בצ'לסי, הערב הכניסה חינם. קנינו למטרו כרטיס שבועי כי זה הכי משתלם. ירדנו בצ'לסי והלכנו לכיוון המוזיאון. הרחובות מתחנת המטרו ועד למוזיאון היו מקושטים. לשמחתנו לא היה תור במוזיאון אף שהוא היה מלא. נהנינו מאוד !! מומלץ לאוהבי אומנות מודרנית.

 

                 צ'לסי                                                     מבט מלמעלה על צ'לסי                                          קו הרקיע של מנהטן מצ'לסי

יש הרבה תערוכות ויש גם פסלים בחוץ. מדי פעם יצאנו לראות את הפסלים בחוץ, מכיוון שבמוזיאון חם זאת הייתה התרעננות נחמדה. בחוץ יש מדרגות ואפשר לעבור בין הקומות.

 

 

בסיום הביקור אכלנו ארוחת ערב במסעדה ממול Bubby's (מומלצת). אחרי האוכל היה ממש קר לחזור למלון.

 

 

30/12

יצאנו לסיור שהזמנתי מראש בחברת free tours by foot הסיור בגריניץ' ויליג'. הנוהג הוא שבסוף הסיור משלמים טיפ למדריך. בחוץ התחיל לרדת שלג ובאותו זמן חשבנו שאנחנו אמיצים לטייל בשלג הקליל.

 

 

השלג לא הפסיק לרדת במהלך כל הסיור אבל זה נקרא שלג קל. ראינו אותו נערם יפה ברחוב ובפארקים. המדריכה הסבירה על היווסדות השכונה, האנשים שגרו בה, המפורסמים שגרו בה, סרטים שצילמו שם.

 

                                                                                                                                                 מזהים את הבית של חברים?

ראינו את הבית של "חברים" שזה בעצם בניין שרק צילמו את החזית שלו. ראינו גם את הבית הצר ביותר. בתי קפה ומועדוני ג'ז שהתחילו באזור. קיבלנו המלצה על פיצה טובה ובית קפה לעוגת גבינה. הסיור הסתיים בוושינגטון סקוור שהיה לבן ויפה. הצטלמנו וצילמנו.

 

 

והלכנו לפי המלצת המדריכה ל"רוקו" לשתות שוקו ולאכול עוגבת גבינה. היה נחמד אבל לא יותר מזה. אחר כך הלכנו לפיצה המומלצת bleecker street pizza נדחסנו שם כדי לטעום מהפיצה המיוחדת. אכלתי משלוש רגיל, טעים אבל לא מיוחד מפיצות אחרות בניו יורק. מסקנה - לא תמיד ההמלצות של המדריכים הן באמת המלצות למשהו שווה במיוחד.

עזבנו את גריניץ' ונסענו לשדרה החמישית לחפש משהו שרצינו לקנות אבל אחרי שהתחלנו ללכת כבר כאבו לי הרגליים וחזרנו לחדר. קנינו פיצה ולקחנו לחדר, הפיצרייה הקרובה, שהיא חלק מרשת, שנקראת 2 bros. וזאת הייתה פיצה טעימה הרבה יותר מהגריניץ' ולא יקרה בכלל, וזה אומר שלא תמיד הפיצה המומלצת והיקרה היא בהכרח גם הכי טובה. סלייס רגיל עולה שם דולר.נחנו קצת ויצאנו בשבע בערב לאכול ולהופעה של הרוקטס ברדיו סיטי הול. הלכנו לדיינר red flame  שהייתה לי המלצה עליו. היה טעים והמנות היו ענקיות.

יצאנו והלכנו לכיוון רדיו סיטי הול. בדרך עצרנו לצלם את הקישוטים במרכז רוקפלר.

 

          העיר מקושטת בשלל אורות צבעוניים                   התור למופע ברדיו סיטי הול                            גם בפנים קצת עמוס...

כשהלכנו לכיוון התיאטרון הייתי בטוחה שאנחנו מקדימים ופתאום ראיתי את התור בכניסה וקצת נבהלתי אבל זה התקדם מהר, התור היה מסודר, בדיקה ביטחונית מהירה. כשנכנסנו היה לנו מספיק זמן לצלם ולקנות שתיה בכוס למזכרת. המופע נקרא cristmas spectacular

 

 

הכרטיסים שקנינו עוד בארץ היו במקומות טובים ביציע, באולם למטה המחיר ממש יקר. אבל גם אפי וגם אני ניקרנו מדי פעם, אולי זה מהעייפות המצטברת (הזמנו כרטיסים למופע שמתחיל בעשר וחצי בלילה) ואולי כי המופע לא מעורר עניין רב אחרי זמן-מה. לטעמי זה מופע שמתאים יותר לילדים. בסופו של דבר המופע היה נוצץ ומושקע ומלא מלא כריסמס.

 

 

31/12

ערב השנה החדשה. כשיצאנו ראינו שהרחובות כבר החלו להיחסם לקראת הערב והחלטנו להתחיל בחנות של דיסני לפני שלגמרי יהיה חסום. אבל הרחובות היו חסומים ולא משנה מאיפה הגענו לא יכולנו להיכנס ואם שוטר אחד נתן אז הבא אחריו לא נתן, ואחד בכלל אמר שרק אם יש לנו ילדים אפשר להיכנס. בזבזנו מלא זמן על הניסיונות האלה. רצינו לקנות מצרכים בסופר ג'ק אבל גם שם הרחוב נחסם ולא עזר שביקשנו רק ללכת לסופר. הלכנו בשדרה ה-9  לכיוון המלון, ראינו ממול חנות ירקות וכשעברנו את הכביש הסתבר שזה מינימרקט, לפחות יהיה לנו מה לאכול מחר בארוחת הבוקר. המינימרקט היה זול יחסית לסביבה. 

 

      משעות הבוקר אנשים עומדים בקור מקפיא ומחכים לחצות, לכדור שייפול ולהופעות בטיימס סקוור.     מדיסון סקוור פארק, בניין המגהץ.

 

נחנו קצת ויצאנו לכיוון בד בת' אנד ביונד, באזור דרומה ממדיסון סקוור. החנות הזו מדהימה, יפה, גדולה ויש בה הכול. אבל גם יקרה. פתאום ראינו במבצע משחקים לחנוכה בהוזלה.

 

            מדיסון סקוור פארק                                 משחקים לחנוכה, וגרב כריסמס בצבעי כחול לבן.         מדיסון סקוור פארק   

 

משם הלכנו ל-eataly במדיסון סקוור. אכן מתחם ענק ובו דוכנים שונים ומוצרים מאיטליה. כשנכנסים לא רואים כמה שזה גדול. יש גלידריה, דוכן לקנולי, פסטות, בשר ועוד. אנחנו הסתפקנו בקפוצ'ינו. המחירים של המוצרים יקרים יחסית למחירים של איטליה. 

כשיצאנו כבר החשיך, חצינו את הכביש למדיסון סקוור פארק וצילמנו את בניין המגהץ, את הפארק ואת העץ היפה. חזרנו ברגל למלון.

 

          מדיסון סקוור פארק

 

יצאנו בשעה שמונה למסעדת מרקטו שנמצאת מול המלון. החלטנו ללכת קודם למסעדה, לבושים יפה ובלי כל השכבות עלינו ואחר כך בלילה לצאת לזיקוקים בסנטרל פארק.מרקטו היא מסעדה איטלקית, לא גדולה, נראית למקומיים. הצוות דובר איטלקית. האוכל טעים אבל יקר, כמו כל דבר בניו יורק. היה כיף לצאת בלי כל השכבות.

ואז חזרנו לחדר והתלבשנו היטב. בחוץ -12 מעלות, מרגיש כמו מינוס 19 ואנחנו הולכים לסנטרל פארק שזה אזור פתוח. שם מתקיים מרוץ הארנבות, אנשים מקיפים את הפארק, חלקם בתחפושות. נכנסנו פנימה לפארק, עמדנו וחיכינו ובדיוק בחצות זה התחיל.

 

          מבט על מנהטן מהסנטרל פארק                     הזיקוקים                                                         השעון והטמפרטורה 10 פרנהייט זה -13

 

והיינו ממש קרובים לשם. הזיקוקים נגמרים עד שראשון הרצים חוצה את קו הגמר, כך שזה נמשך כמעט חצי שעה. מוי כיף. חוויה נהדרת.

 

ועל המשך קורותינו בתחילת שנת 2018 בניו יורק, על הקור, סערת השלגים ועוד.

תקראו בחלק ב'.

 

 

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא