שבוע בצפון יוון ב-5000 ש"ח לזוג

חשקנו כבר מזמן לטייל בצפון יוון. מדינה שכנה, שמעולם לא היינו בה. איננו חובבי החופים והנופש בשיטת "בטן גב" "הכל כלול" אלא חובבי טיולי נופים, הליכה בטבע ולינה כפרית. עד עתה הטיסות ליוון שלא במסגרת דיל מובנה עם מלון ליעדי הנופש היו יקרות. טיסה לאתונה או לסלוניקי הייתה יקרה. כשאנחנו בדקנו, טיסת אייגן לסלוניקי עם קונקשיין באתונה הייתה אמורה לעלות כמה מאות דולרים לאדם. עם פתיחת קווי הלואו קוסט התאפשר לנו להזמין טיסה חברת ראיין אייר עם קונקשיין עצמאי (שאנחנו הרכבנו משתי טיסות עצמאיות ) דרך פאפוס קפריסין. 

אדגיש כי כיום, נכון למאי 2018 ניתן כבר למצוא טיסות ישירות לסלוניקי במחירים סבירים בהחלט.

 

הטיול נבחר להתקיים בשבוע של חג השבועות על מנת לחסוך בימי חופשה מהעבודה. שני זוגות חברים - ארבעה מבוגרים.

הטיסות כאמור של ראיין אייר דרך פאפוס הוזמנו בחודש אוקטובר 2017 כשמונה חודשים מראש בעלות כוללת של כ 600 ש"ח לאדם (כ-150 אירו) ת"א- פאפוס (עם לינה בעיר), פאפוס-סלוניקי וחזור סלוניקי-פאפוס ופאפוס ת"א. 

מכיוון שמדובר בארבע טיסות לאדם לא הוספנו מזוודה וגם לא הושבה או פריוריטי, כדי לא לייקר את המחיר. הטיסות קצרות ולקחנו את הסיכון שלא נשב יחד (אם לא נצליח להחליף מקומות בטיסה).

 

היום הראשון: יום הטיסה, המראנו מת"א לפאפוס בשעה 22:30 ויצאנו משדה התעופה של פאפוס בסביבות חצות. את הלילה העברנו במלון חמוד שהוזמן מראש בעיקר בשל מיקומו במרכז אזור הנמל של פאפוס, קרוב מאוד למסוף האוטובוסים של הנמל (על מנת שנוכל להשתמש באוטובוס קו 612 משדה התעופה לעיר ולחסוך זמן וכסף). המלון Pyramos Hotel   מלון 2 כוכבים התגלה כמלון חביב ביותר, חדרים קטנים אך משופצים ונוחים, צוות מלון שירותי ונעים וארוחת בוקר בסיסית בעלות של 50 אירו לחדר זוגי ומכיוון שטיסת ההמשך ליוון יצאה למחרת בצהריים לא רצינו להשקיע מעבר לכך. בפועל לא לקחנו אוטובוס כי הצלחנו למצוא מוניות בעלות סבירה ל-4 אנשים . בהלוך- 30 אירו (לילה)  ובחזור 20 אירו אז ויתרנו על האוטובוס. כדאי להתמקח עם נהגי המוניות ולא להיענות לכל מחיר שהם נוקבים בתחילה.זמן נסיעה מהשדה לעיר כ-15 עד 20 דקות תלוי אם זה לילה או יום.

 

היום השני: כאמור למחרת בשעה 15:00 המראנו לסלוניקי טיסה של כשעתיים. 

עם הנחיתה בסלוניקי לקחנו את הרכב שהוזמן מבעוד מועד לשישה ימים דרך חברת אופרן. הרכב של חברת AVANCE היוונית רכב מסוג טויוטה אוריס בעלות של 186 אירו רכב ידני. מדלפק החברה הנמצא באולם מקבלי הפנים ישנו שאטל של החברה (ככה זה בכל חברות ההשכרה שם) שלוקח את הלקוחות למגרש הרכבים הנמצא כ-300 מטר מאולם מקבלי הפנים. שם קיבלנו את הרכב בתוספת בקבוקי מים מינרלים קטנים. מסתבר שבכל חברות ההשכרה בסלוניקי יש מקררי מים לרווחת הלקוחות. מחווה יפה במדינה חמה. אגב, לאורך כל הטיול הוגשו לנו מים קרים טעימים בכל מסעדה שישבנו עוד בטרם הזמנו אוכל מהתפריט. זה הנוהג ביוון, חבל שלא מאומץ כאן בארץ.

משדה התעופה נסענו ישר לנקודה הראשונה של הטיול העיר אדסה Eddesa . אדסה לא בדיוק בחבל הארץ שבו תכננו לטייל אך בעקבות המלצות רבות שקראנו ומאחר שנחתנו בחמש אחר הצהריים ונסיעה ישירה לכפרי זגוריה אורכת כשלוש וחצי שעות ולא רצינו להכנס לחשיכה החלטנו לשלבה בטיול.

בשעה שבע בערב, לאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו לעיר אדסה. הזמנו מראש לילה ב Varosi Guesthouse במחיר של 45 אירו לזוג. הוספנו במקום עוד חמישה אירו לאדם לארוחת בוקר המוגשת במלון המרכזי שלהם Varosi 4 seasons המלונות ממוקמים באותו רחוב מרחק שני בתים זה מזה.

אדסה התגלתה כעיר מקסימה, כזו השווה בהחלט עוד לילה. (יש גם מה לראות באזור). העיר החדשה שוקקת חיים מלאה מסעדות, בתי קפה וחנויות ולאורך הרחובות תעלות קטנות של מי נחל זורם. העיר העתיקה שבה נמצא המלון היא קסומה ובנויה על צלע הר עם נוף הררי כפרי קסום מרחק של      כ- 600 מטר מהמפלים הגדולים שבזכותם מפורסמת העיר. קצת קשה למצוא את הרחוב (על אף השילוט) פשוט נוסעים בכביש לא סלול אלא מרוצף אבנים הנראה כמו מדרחוב. נעזרנו באנשים שכיוונו אותנו.

המלון הקטן שבו ישנו, שהוא שלוחה של המלון המרכזי, הוא בעצם בית המשפחה הישן השייך לבעלי המלון והם גם מנהלים אותו. זהו הבית שבו אם המשפחה נולדה והוא שופץ על ידה למלון קטן ובו חמישה חדרים מעוצבים בסגנון וינטאז' רומנטי. רואים שהקפידו פה על כל פרט ופרט והעיצוב ממש ביתי ובטוב טעם. גם כאן חיכו לנו מים בחדר והוסבר לנו שבמטבחון בקומת הקרקע ניתן להכין שתייה חמה בלילה (הם נמצאים במקום עד 23:00).          בהחלט הפתעה נעימה!

 

 

היינו רעבים מאוד ולכן יצאנו מהמלון בכדי להספיק לראות את המפלים המפורסמים ולאכול ארוחת ערב. המפלים ממוקמים כאמור מרחק הליכה של       כ- 600 מטר מחדר המלון. צמוד אליהם פארק קטן ובו מסעדה. עם הגיענו לפארק הבנו כי במקום יש פסטיבל אביב ומציינים בו את האביב והפריחה. במקום היו דוכני פרחים וצמחים ואף מופע ריקוד פולקלור. היה ממש נחמד לטייל בין הדוכנים ולספוג את האווירה.

 

 

טיילנו קצת, גם השקפנו על המפלים אבל החלטנו להתיישב לאכול ולחזור בבוקר לראות את המפלים. חשוב לציין שביוון מחשיך בתקופה זו בערך קצת אחרי תשע בערב כך שיש ימי טיול ארוכים. ישבנו לאכול במסעדה המשקיפה על המפלים. הארוחה הייתה טובה מאוד וכללה בהמלצת המלצר מנת מאפה דומה למוסקה, סלט יווני, שלוש מנות דג ומנת בשר, המחיר כולל שתיה 50 אירו, והיה ממש טעים. האתר של המסעדה בבניה ולכן מצרפת את דף הפייסבוק שלה.

 

היום השלישי: בבוקר, ניגשנו למלון הראשי לאכול ארוחת בוקר. טוב זו הייתה הפתעת הטיול. המלון מהמם!!! בנוי על צלע הר עם נוף מקסים. הוא מבנה עתיק ששופץ בצורה מקסימה עם רצפה שקופה החושפת את הרחוב העתיק מהתקופה של לפני הספירה. ארוחת הבוקר מוגשת לשולחן על פי תפריט שבו מזמינים מה שרוצים לשולחן (ניתן לבקש את כל התפריט). אנחנו ביקשנו וקיבלנו: סלט ירקות, חביתות לפי בחירה, דבש, טחינה, טוסטים, קרואסונים, לחם טרי, חמאה, גבינה לבנה וגבינה צהובה וכמובן שתייה חמה. כל זאת בחמישה אירו לאדם. לא להאמין! נהנינו מאוד. חשוב לציין גם את השירות. אנשים חמים ומקבלי פנים.

לאחר ארוחת הבוקר הלכנו שוב להתרשם מהמפל המרשים לפני היציאה לכיוון זגוריה. המפל אכן מקסים, שוצף מים. כדאי להגיע עם נעלי הליכה טובות. כל המסלול ירידה ליד המפל מדרגות מרוצפות אך בגלל הרטיבות מחליק במקצת. 

 

הנוף מהמלון

בדרך למפל

                                                                                                                

 

המפל המרכזי

 

בשעה 12:00 עזבנו את אדסה לכייון כפרי זגוריה .לאחר נסיעה של כשלוש שעות הגענו ליעד הלינה שלנו לשלושת הלילות הבאים. מלון קטן הנקרא Hotel Zissis שבכפר אריסטי במערב אזור זגוריה. בחרנו ללון באזור זה מכיון שהנוף במערב זגוריה יותר דרמטי מהמרכז והמזרח ומיקום הכפר הוא כזה אשר מאוד נוח לצאת ממנו לטיולי כוכב. מראש התמקדנו בזגוריה ולא באזור צומרקה השייך גם הוא לחבל אפירוס מפאת קוצר זמן . 

 

אל מלון זיסיס הגענו סביב השעה 18:00 לאחר הפסקת קפה בעיר המרכזית יואנינה שהיא בעצם הצומת המפרידה בין זגוריה לצפונה וצומרקה לדרומה.

קיבלנו את החדרים. את פנינו קיבלה בחורה צעירה חביבה שבם דימיטרה. הסתבר לנו כי היא בתו של בעל המלון. חדרים בסיסיים אך משופצים ונעימים מאוד. בחדר מקרר ושני בקבוקי מים - תרגולת ידועה ביוון. העלות 60 אירו ללילה. המלון שוכן במבנה עתיק משופץ. בקומת הקרקע חצר נעימה ומסעדה שבה מוגשת ארוחת הבוקר ותפריט לשאר היום. שקלנו מה לעשות בשארית היום שנותר (לא הרבה) ובהמלצת דימיטרה עלינו ברכב לכפר קצת מעל אריסטי בשם Vikos . בכפר תצפית יפה ומרשימה על קניון ויקוס וישבנו לאכול ארוחת ערב במסעדה היחידה בכפרון הקטן. 

 

 

היום הרביעי: לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוו הכפרים פאפיגו ומיקרו. הכביש המתפתל המוביל לכפרים הללו נראה כמו נחש מתצפית מגבוה והוא עובר בתחנת עצירה ראשונה מבחינתנו, מרהיבה ביופיה: גשר אריסטי-פאפיגו הנמצא על ערוץ נהר הוידומאטיס החוצה את הקניון. כאן עצרנו, נפעמים מיופי הטבע, המים בצבע כחול טורקיז ומראה הגשר על המים.

 

 

מנקודה זו גם מתחילים במסלול הראפטינג שאותו החלטנו לבצע ביום למחרת.

 

מגשר אריסטי המשכנו לנקודת הטיול הבאה Pools of Rogovo. אזור של גבי מים בהתפצלות הנהר ובו מסלול טיול על סלעים שטוחים מיוחדים במראה. ניתן ללכת כ-20 דקות עד מפל נסתר אולם לא הגענו עד אליו בגלל שהאזור היה מחליק. 

 

 

משם המשכנו למיקרו פאפיגו ופאפיגו. במיקרו פאפיגו אין מה לראות. כשמו כן הוא, כפרון פצפון בקצה הכביש עם כמה צימרים ומלונות. חזרו בכביש לפאפיגו. החל לרדת גשם אז עשינו הפסקת קפה בבית קפה המשלב קפה ומאפה וחנות כלי בית, מזכרות ומוצרי מזון מקומיים כגון ריבות, ליקרים ועוד, עם תגיות ושילוט בעברית ומוכרת שיודעת להגיד את שמות המוצרים בעברית, עדות לכמות הישראלים המטיילים באזור.

 

בית הקפה הקטן Sterna  בכפר פפיגו כולל מזכרות, כלי בית ומוצרי מזון מקומיים. פינת חמד לאתנחתה קלה

 

 

הגשם פסק ואנו חזרנו באותו כביש לכיוון גשר אריסטי, קצת לפניו מסלול הליכה לאורך ערוץ נהל הוידיומאטיס עד לגשר קלדוניה. מכיוון שתכננו לעשות למחרת ראפטינג באותו מסלול החלטנו ללכת רק את חצי המסלול כשני קילומטרים לכל כיוון. ההליכה הייתה נעימה מאוד, עוברת בתוך חורש עבות כאשר מדי פעם נגלה ערוץ הנחל והמים השוצפים.

 

 

עם סיום המסלול, חזרנו לרכב רעבים מאוד. השעה הייתה שתיים וחצי והחלטנו שחייבים לאכול. נזכרנו שיום קודם, בבית הקפה ביואנינה המליצה לנו המלצרית על מסעדה מיוחדת בכפר ויצה המתמחה במאכלים מקומיים משולבי פטריות מקומיות. החלטנו לא לוותר ושאם המלצרית המקומית המליצה כנראה שהמסעדה שווה ומכיוון שקצת נמאס לנו מסלט יווני החלטנו לשים פעמינו לכפר ויצה Vitsa . לא ידענו את שם המסעדה אבל המלצרית אמרה לנו שזה ממש בכניסה לכפר מצד שמאל ושאי אפשר לפספס אותה. נסיעה של כחצי שעה הביאה אותנו לכפר. הכפר ויצה נמצא במרכז זגוריה. עם הכניסה לכפר קצת אחרי הכניסה כשהכביש מתעקל  שמאלה מצאנו את המסעדה. 

 

מסעדת השף המיוחדת Kanela & Garyfallo היא מסעדה המתמחה בתבשילי פטריות. המנות היו מיוחדות, השירות מקסים והאוכל טעים טעים. הפטריות מושרות זמן רב באלכוהול כך שטעמן מתעדן . ארוחה לארבעה סועדים כוללת שלוש מנות ראשונות ושתי עיקריות שחולקו בין כולנו עלתה 59 יורו. מעט יותר יקר מהממוצע באזור אך שווה ממש. 

 

עם סיום הארוחה טיילנו קצת בויצה ומשם ברכב דרך הכפר אנו פדינה שהיה מנומנם למדי נסענו לתצפית אגיה פרסקבי, מנזר ישן ונטוש על צלע הקניון עם נוף מהמם. לתצפית ניתן להיגע או דרך הכפר מונדרנדי או דרך הכפר ויקוס-גורג' שממנו אנחנו באנו.

 

 

מכאן עייפים חזרנו למלון והחלטנו לא לצאת לארוחת ערב. בשעה 22:00 כשהתחלנו להיות רעבים ירדנו למסעדת המלון לאכול סלט ומרק ובזה סיימנו את היום הזה. יש להדגיש כי כיאה למלון, אפילו שהוא מלון פשוט ובסיסי, עלות הארוחה היתה יקרה הרבה יותר ממסעדות בחוץ.

 

היום החמישי: יום זה הוקדש לראפטינג. יש מספר חברות הפועלות באזור. ההזמנה מתבצעת דרך המלון יום לפני והיתרון הוא השירות. המדריך אוסף מהמלון כך שמתלבשים במלון ומשאירים את כל הציוד יקר הערך (ארנק, דרכון וכד') במלון. בסיום המסלול יש חדר להחלפת בגדים והסעה חזרה למלון.

המדריך קבע איתנו אסוף מהמלון בשעה 10:30 ואכן עמד בזמנים. הגיע קוסטס בעל החברה. חברת Alpine Zone . העלות 30 אירו לאדם כולל הסעה וגם דיסק צילומים שקוסטס צילם כל המסלול. המסלול אורך כשעה אך כל הפעילות כולל התאגנות, הדרכה לפני כניסה למים וחזרה למלון כשלוש שעות. מומלץ ביותר!!!  ניתן לסגור דרכם עוד פעילויות ספורט רבות כגון קיאקים, סנפלינג, גלישה עם מצנח ועוד.

אין ספק שזה היה אחד מרגעי הישא של הטיול ובאמת מומלץ לכל המשפחה מקטן ועד גדול.

 

 

לאחר הראפטינג, חזרנו למלון להתארגנות ולקיחת הרכב שלנו נסענו לאכול בטברנה וידאומטיס על גדות הנהר ליד גשר קלדוניה. המסעדה היא יוונית טיפוסית עם מרפסת על גדות הנהר. אוכל פשוט וטעים, בשרים על האש, דגים, פירות ים, סלטים ועוד. עלות לארבעה סועדים 50 אירו.

 

סיבוב ליד גשר קלדוניה

 

 

ואנו ממשיכים לאזור הכפר קיפי או קיפוי שבמרכז אזור זגוריה. שם ממש לפני הכניסה לכפר גשק קוקוריס המרהיב ששימש עד סוף המאה ה-19 לחציית הנהר וכדרך הנגישה בין הכפרים. היום הגשר אינו פעיל והגשר הפעיל הוא זה שעליו סלול הכביש הראשי. שווה לעצור וצלם במיוחד כשתופסים את השתקפות הגשר במי הנהר תחתיו.

 

 

בהמשך הדרך לכפר גשר שלוש הקשתות

 

 

לאחר מנוחת קפה בכפר קיפי חזרנו למלון למנוחה קלה.

ארוחת ערב במסעדת En Arisiti שבכיכר המרכזית של הכפר - יש גם מלון מעל. אכלנו סלט חצילים מעולה, פאי גבינה מקומי ושתינו בירה מקומית. גם כאן המלצר קשקש איתנו בעברית והתקבלנו בחיוך, בחום ובשמחה. פשוט מושלם!

 

היום השישי: עם בוקר, אכלנו ארוחת בוקר, בצענו צ'ק אאוט ויצאנו לכיוון מטאורה. הדרך, כשעתיים וחצי, שחלקה מפותלת בהרים, הייתה די מעייפת עם עצירת קפה בעיירה הציורית מצובו. זוהי עיירת סקי בחורף עם מרכז גדוש במסעדות וחנויות מזכרות. טיילנו קצת, שתינו קפה טוב וגם קנינו מאפים מקומיים.

 

 

המשכנו למטאורה. המלון שוהזמן נמצא בעירה קאלאבקה השוכנת למרגלות מטאורה מלון Delass .מלון 3 כוכבים שהרגיש לפחות 4. חדרים מפוארים ונעימים עם מרפסת וכמובן בסטנדרט מים במקרר. המלון כולל ארוחת בוקר עלה 65 אירו. גם ארוחת הבוקר כאן הייתה מצויינת ובשפע כולל מאפים, ירקות, גבינות, דגני בוקר, מיצים, שתייה חמה וביצים. צוות המלון שירותי מאוד ואדיב. פקיד הקבלה בהגעה הסביר לנו על המנזרים וכביש הגישה אליהם  נתן לנו ספר הסבר באנגלית ואף הסביר שהם פתוחים עד השעה 17:00. מאחר והשעה הייתה 15:00 החלטנו למהר ולעלות למעלה בכדי להספיק היום את הסיור כי רצינו למחרת בבוקר לצאת ישר לסלוניקי על מנת להספיק לחוות גם אותה. בפועל הסתבר שפקיד הקבלה הטעה אותנו ושרק חלק מהמנזרים פתוחים עד 17:00 וחלקם עד 16:00. הספקנו לעלות לשניים, ויתרנו על כניסה למנזר מאחר שהוא בתשלום ולא הרגשנו ממש צורך להכנס פנימה. חשוב לעלות למעלה בשביל לחוות את הנוף.האזור עוצר נשימה ומרשים ביותר. מפליא לדעת שרק בתחילת המאה ה-20 נחצבו מדרגות למנזרים שנבנו בין המאה ה-11 ל-14 תלויים בין שמיים וארץ כשהגישה אליהם הייתה באמצעות חבלים וסולמות.

 

 

 

 

בשעה 17:00 ירדנו לעיירה לאכול. לכולנו התחשק שווארמה. אחרי כמעט שבוע של אוכל יווני, על אף שהוא טעים ודי קרוב בטעם לאוכל שלנו זה מה שרצינו. השווארמה המקומית נקראת GIROS והיא טעימה מאוד. יש מעוף, בקר או חזיר ומנה בפיתה מקומית (מעין לאפה קטנה אך עסיסית) עולה 1.70 וברחוב הראשי של קאלאבקה יש מספר שווארמיות אחת אחרי השניה. אכלנו בכיף. אחר כך מצאנו קונדיטוריה מגוונת לקפה ומאפה מקומי הדומה לכנאפה וגם גלידה וחזרנו למלון בערך ב-18:00. איך שנכנסנו לחדר החל לרדת גשם שנמשך כל הלילה. עייפים מאוד ושבעים החלטנו לא לצאת יותר ולנוח בערב הזה עד ארוחת הבוקר.

 

היום השביעי: עם בוקר יצאנו לכיוון סלוניקי או בהגיית היוונים Thessaloniki. פקידת הקבלה הנחמדה המליצה לנו לבחור בכביש חדש מישורי לאורך חוף הים שהוא הרבה פחות מעייף מזה הסלול בהר אך הוא כביש אגרה שיעלה לנו משהו כמו 10 אירו לכל המקטעים. החלטנו לשמוע בעצתה, החלטה טובה בדיעבד מכיוון שהכביש היה ממש ריק ומאוד נוח לנסיעה. בתוך שעתיים וחצי הגענו לסלוניקי למלון The blue bottle boutique hotel. מלון בוטיק מעוצב להפליא במרכז סלוניקי ממש כמה בתים מבית הכנסת. זהו בנין מגורים רגיל שהוסב למלון בעיצוב חדשני וצעיר עם קומת כניסה הכוללת גם אזור ישיבה. העלות 55 אירו לאדם וארוחת בוקר בתוספת של שישה אירו לאדם (לא הוספנו כי עזבנו למחרת ממש מוקדם לטיסה). את הרכב החנינו בחניון ציבורי באותו רחוב בתשלום מיוחד כאורחי המלון של שמונה אירו ליממה. החניון היה צפוף מאוד והשארנו מפתח כי הרכב חוסם אחרים מה שקצת הטריד אותנו אבל זה המצב בסלוניקי. אחרי קבלת החדרים בשעה 14:00 (בהמתנה קיבלנו מן קינוח הבית על חשבון המלון) יצאנו לשוטט בעיר, בבית הכנסת ואחר כך בשוק ובאזור הנמל.

 

                                                                                     

 

למען האמת העיר אכזבה אותנו מאוד. היא מלוכלכת ולא מתוחזקת וממש לא יפה. היא כן שוקקת חיים ומלאה במסעדות, ברים ובתי קפה חלקם אפילו טרנדים וצעירים. אנחנו ישבנו לאכול בשוק במסעדה המגישה את האוכל (בעיקר שיפודי סופלקי ויתר בשרים על האש) על גבי ניירות שולחן גדולים ממש בסגנון איל שני. אנחנו אכלנו קבבים מאוד טעימים.

 

רחוב טיפוסי בשוק

דוכן בשוק

                                                                                     

 

 

 

לאחר שוטטות בעיר, דרך  חפירות השוק הרומי, כיכר אריסטוטלוס ערכנו אתנחתא בקונידטורית BLE השווה ביותר עם קינוחים ומאפים צרפתיים, גלידות, לחמים ועוד.

 

 

קינוח לדוגמא


 

 

טילנו לאורך הטיילת וביקרנו באנדרטה לזכר קורבנות השואה. השקפנו על המגדל הלבן. למוזיאון לא נכנסנו וחזרנו למלון למנוחה. זוג החברים שאיתנו העדיף לעשות סבוב בקניון outlet salonika מקבלים מהמלון מונית חינם הלוך ובחזור אם קניתם ולא משהו קטן. אנחנו נחנו ובערב יצאנו לטברנה מקומית ברובע לדדיקה לחגוג את סיום הטיול עם מוזיקה חיה. זו הייתה פעם יחידה שחווינו מוזיקה חיה. ברוב המקומות שהיינו בהם בכפרים היו קטנים מדי בכדי להחזיק להקה יקרה כך שהיה כיף להנות מחויה זו.

 

The Roman Agora 

האנדרטה לזכר קורבנות השואה

בדרך לטיילת

                                                                        

מראה מהטיילת, המגדל הלבן וספינת סיור ועליה בר אשר ניתן לערוך בה שיט קצר מצד לצד ולהנות מבירה או יין 

 

היום השמיני: טיסת בוקר מסלוניקי לפאפוס וטיסת המשך לתל אביב רק ב 20:30 בערב. בזמן הפנוי לקחנו אוטובוס קו 612 משדה התעופה פאפוס למסוף האוטובוסים בנמל של פאפוס ומשם קו 618 לקניון Kings Avenue  . רצינו להפקיד את המזוודות למשמורת בשדה אבל העלות  למזוודה היתה 14 אירו. לקחנו את המזוודות איתנו. אחד מאיתנו התנדב לשבת בבית קפה עם כל המזוודות ואנחנו טיילנו בין החנויות. הקניון אינו גדול ואינו זול יחסית לארץ מלבד חנות ג'מבו ענקית והיצע יפה של מסעדות, אוכל מהיר ובתי קפה. בפאפוס מאוד חם כך שהקניון הוא פתרון נחמד.

 

לסיכום: אזור מקסים, העם היווני מארח, שירותי, חייכן . בכל מקום ששאלנו משהו או ביקשנו עזרה יצאו מגדרם לעזור לנו ולהסביר לנו. אין ספק שנחזור ליוון, יש אזורים יפים שעדיין לא ראינו!

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא