אתונה - סופ"ש קצר, זול וטעים

סוף שבוע באתונה

טיסה: של חברת aegean הוזמנה למרץ, שמונה חודשים לפני המועד. סוף שבוע קצר של שלושה ימים מלאים ושני לילות, שבמקרה יצא גם בפורים, מרץ 2019. המחיר: 166 אירו לזוג, כולל טרולי. לא הזמנו מקומות ישיבה בגלל מחיר גבוה, אבל בצ'ק אין שעשינו בבית קיבלנו מושבים צמודים. בהלוך אפילו היו מרווחים. (אם רוצים אפשר לשנות את המושבים שנבחרו). 

הטיסה יצאה מטרמינל 3. אנחנו רגילים לטרמינל 1, מסתבר שגם פה יש תור נפרד וקצר יותר של בידוק ביטחוני למי שאינו מוסר כבודה. הטיסה קצרה, קיבלנו אפילו אוכל ושתייה (אנחנו רגילים ללואו קוסט), לא הכי טעים אבל לא ציפינו. בעניין הארוחות: אפשר להזמין את סוג הארוחה לפני הצ'ק אין (לא שמנו לב), בחזור כבר הזמנו באתר את הארוחה שרצינו לפני שעשינו צ'ק אין.

תחבורה ציבורית משדה התעופה: משדה התעופה לכיכר סינטגמה וגם בחזרה. אוטובוס 95X, 6 אירו לאדם. נוח מאוד. 45 דקות נסיעה בערב, כשעה בפקקים של הבוקר. ישבנו והיה לנו נוח וחסכנו לעצמנו כמה אירו במקום מונית. כרטיסים אפשר לקנות בדוכן הצמוד לתחנה, כשיוצאים משדה התעופה בצד שמאל ובתחנה שיורדים, ממנה גם עולים, גם שם יש דוכן, אם הוא סגור יש מכונה לקניית כרטיסים בתחנת המטרו. לא לשכוח להעביר את הכרטיס במכונה בתוך האוטובוס. תחנת האוטובוס הייתה קרובה מרחק הליכה של חמש דקות למלון.

מלון: Athens status suites, המחיר לשני לילות 164 אירו כולל ארוחת בוקר. מלון קטן וחמוד הנמצא קרוב לכנסייה הגדולה בין כיכר סינטגמה לכיכר מונאסטיראקי. מיקום מצוין. חדר גדול (נראה חדיש למרות העיצוב הלבן כמו באולם חתונות). יש בו כספת ומקרר קטן, אנשי קבלה מקסימים, ארוחת בוקר טובה מאוד, חוץ מהקפה. בכל יום מקבלים לחדר 2 בקבוקי מים מינרלים. המלון מומלץ. הוזמן דרך trip.com בגלל הצעת מחיר משתלמת מאוד.

לשמחתנו, למרות שעת ההגעה המוקדמת מאוד, קיבלנו את החדר וזה איפשר לנו להתארגן לפני היציאה לעיר. הנוף בתמונה בדף הבית נשקף מהמסעדה של המלון.

 

יום שישי

קודם כול הלכנו לשתות קפה קרוב למלון בגלידריה Le Greche אפי כמובן אכל גם גלידה (המחיר 7.6 אירו).

התחלנו בכנסייה הקטנה מאוד  Ekklisia Agia Dynami שנבנתה במאה ה-16 ועליה וסביבה בנוי מלון אלקטרה מטרופוליס. נחמד לראות איך שמרו על המבנה הקטן הזה בתוך הרחוב המודרני והמלון שמעליו. ביום ראשון אפילו התקיימה שם תפילה והיה די צפוף.

 

   הכנסייה הקטנה

   סימטה נחמדה

  חנות אוכל מעניינת

 

אחר כך הלכנו לפי ההמלצה ל Harry's Kitchen דוכן למאפים בעבודת יד. זו חנות קטנטנה שאפשר בקלות לפספס. אני לקחתי מאפה עם פטה ותרד (איר וחצי) שהזכיר לי קצת את הבוריקיטס של סבתא שלי, שאין ולא יהיה כמותם בעולם, זה רק נתן קצת טעם של זיכרון רחוק שלא יחזור.

המשכנו לקתדרלה המרכזית Metropolitan Church of Athens Evangelismos Theotokou – שעוד נראה כמה וכמה פעמים כי היא הייתה בדרכנו לכל מקום. לא שכחנו לצלם גם את פסל הארכיבישוף Damaskeous שהציל את יהודי אתונה במלחמת העולם השנייה.

 

   הכנסייה מבחוץ

  ומבפנים

  ועוד אחת ליד

 

מוזיאון כלי הנגינה Museum of Greek Popular Musical Instruments , הכניסה חינם וההמלצות הרבות הביאו אותנו לכאן, מוזיאון קטן בן שלוש קומות ובו כלי נגינה עתיקים וגם חדשים מתרבות יוון, ליד חלק מהם יש גם אוזניות וניתן להאזין למוזיקה. מקום מקסים שווה ביקור.

משם המשכנו לטייל בפלאקה, דרך האגורה רומית והאגורה היוונית שאין צורך להיכנס אליהן כי רואים את המבנים מבחוץ. הלכנו למדרגות המפורסמות בשכונת Anafiotika, היה לי קשה עם כל המדרגות האלה. אבל יש באזור הזה קסם שהזכיר לי את נווה צדק, הסמטאות הצרות והבניינים הישנים שחלקם משופצים וחלקם לא. רק חבל שכל קשקושי הגרפיטי על הקירות מכערים את זה (אני לא מדברת על הציורים אלא על הקשקושים והכתובות שמכערים את הציורים ואת הקירות).

 

  מוזיאון כלי הנגינה

  המדרגות בפלאקה

   האקרופוליס משער אדריאנוס

 

משם ל- Hadrian’s Archשם צילמנו והצטלמנו, את מקדש זאוס ראינו מבחוץ, חצינו את הכביש לגנים הלאומיים, פנינה ירוקה באזור הסואן, הרבה ילדים משחקים בגינות השעשועים. הרחק מגינות השעשועים יש גם הומלסים. עברנו דרך ה- Zappeio Hallשהוקדם לכבוד החזרה למשחקים האולימפיים בעת החדשה. אפשר להיכנס רק למבואה שלו.

 

 הזאפיון

  האצטדיון

  בגנים הלאומיים

 

אצטדיון Panathenaic שנבנה במקור לפני הספירה אבל עבר כמה גלגולים ושיפוצים עד ששוחזר ושופץ לקראת המשחקים האולימפיים בעת החדשה ושוב לפני האולימפיאדה ב-2004. זהו אצטדיון המכוסה בשיש.

השעה הייתה אחת וחצי והתחלנו ללכת לבית הפרלמנט כדי לראות את החלפת המשמר שמתקיימת בכל שעה עגולה. כבר ראיתי כמה כאלה בחיי ואני חייבת להודות שזו הייתה המוזרה ביניהן. מדי החיילים והצעדים שלהם ייחודיים רק לכאן. היה מעניין ואף הזוי במקצת.

 

 

זה הזמן ללכת לאכול ולפי אחת ההמלצות הלכנו לאכול... גירוס כמובן באחד המפורסמים שבהם Bairaktaris – Ermou (אנחנו עוד נחזור לשם הזה באירקטאריס). כמובן שבפתח מישהו כבר מזהה שאנחנו ישראלים ומזמין אותנו פנימה (התכוונו להיכנס אבל התופעה הזו לא נעימה לנו). זו כמובן הפעם הראשונה ולא ממש ידענו מה להזמין וכמה. אז ישבנו במסעדה למעלה וקיבלנו תפריט, הזמנו ציזיקי, מנה של גירוס עוף ועוד מנת מיקס של בשר מכל מיני סוגים. קיבלנו המון המון אוכל. מנת הגירוס יכולה להספיק לשניים, שלא לדבר על מנת הבשר. אחר כך ראינו שרוב האנשים אוכלים בכלל את הגירוס בלאפה. היה טעים ומשביע. המחיר 33 אירו לארוחת ענקית שאפשר להוזיל בקלות ל-20 אירו.

ואז הגיע זמן למנוחה, בכל זאת כמעט לא ישנו בלילה. נחנו שעתיים והלכנו לטייל במדרחוב ארמו, באמצע הרחוב ממש על המדרחוב יש כנסייה.

 

 

אכלתי קינוח בלוקומידס שזה סוג של קינוח מסורתי. עיגולים מטוגנים (מעין סופגניות קטנות ונגיעות של צ'ורוס). שאלתי מה המנה המומלצת וקיבלתי את המנה המסורתית עם דבש וקינמון. בדיעבד היו מנות מעניינות יותר, ממולאות בקרמים, מצופות ועם גלידה ליד. אז אל תיקחו דווקא את המסורתית כי היא משעממת. המנה הייתה ענקית ואפילו אני לא הצלחתי לסיים אותה. מומלץ לשניים. (מחיר: 3.6 אירו למנה).

הגענו עד כיכר מונסטיראקי והסתובבנו בסמטאותיה שאחר כך נבין שזה בעצם שוק הפשפשים, המון דוכנים מלאים ב..הכול. די הומה ורועש בעיניים. עברנו דרך הנס וגרטל, המקום לקינוחים עם ילדים, צבעוני מאוד.

התארגנו ליציאה ושאלנו במלון על טברנה עם מוזיקה יוונית, הלכנו לטברנה Stamatopoulos, פקידת הקבלה שילה המליצה לנו. היא נמצאת בפלאקה כ-10 דקות הליכה מהמלון. המקום נחמד, היתרון שיושבים בחוץ (מקורה), הלהקה בחוץ וכך נושמים גם אוויר טוב מבין עשן הסיגריות. המוזיקה נחמדה, מותאמת לישראלים הרבים שהיו שם. כולל שירים יוונים שאנחנו מכירים וגם עוד אבינו חי אחד. האוכל היה טעים (סלט יווני, מוסקה וממולאים, האיקרה פחות). המלצר חביב, אומר מילים בעברית אבל הכול מתחיל ונגמר בשירות וכאן הם פישלו כי המנות שלנו הגיעו אחרי המון זמן וכמה בירורים ובסוף הן הגיעו קרות אז נאלצנו להחזיר שיחממו. המחיר יקר (יחסית לכל מה ששילמנו פה) 46.5 אירו כולל טיפ.

סיימנו את הערב עייפים, שבעים ומרוצים. 

יום שבת

ארוחת הבוקר הייתה טובה אבל הקפוצ'ינו מזעזע.

כשחזרנו החדרנית הייתה בחדר אז ירדנו לשתות קפה בבית הקפה המפונפן והיפה Things in jars. עלינו להתארגן ויצאנו לכבוש את האקרופוליס. ידידתנו שילה מהקבלה הסבירה לנו את דרכי ההגעה ובחרנו ללכת ברגל, כפי שהיא המליצה כי זה יום יפה. עמדנו קצת בתור לקנות כרטיסים, לא נורא (מחיר לכרטיס 10 אירו, המחיר מוזל כי זו לא העונה החמה של התיירות). 

שימו לב: יש בייגלה "ירושלמי" שהם מוכרים בדוכנים ברחוב, אז מי שמכיר בייגלה ירושלמי כשהוא יבש אחרי יום...הוא הרבה יותר טרי וטעים מהדבר הקשה שניסיתי לאכול.

התחלנו לעלות, מאוד חששתי מכושרי הגופני הירוד ומקוצר נשימה, עשיתי את זה לאט לאט אבל הצלחתי ואין מה לומר הנשימה נעתקת לגודל העוצמה של המקום וכן למראה הנוף הנשקף. יצאנו מהכניסה השנייה שמול הגבעה. אני חושבת שמשם קל יותר לטפס למי שמתקשה כמוני אבל לא להגיע לשם דרך הפלקה והמדרגות כי אז מתאמצים יותר.

 

 

 

 

 

אפי עלה כמובן גם לגבעה ממול ואחר כך המשכנו משם לטייל בכיוון למטה. בחלק מהמקומות כבר היינו אתמול. הסתובבנו בפלאקה והגענו לרחוב ארמו ושוב אכלנו גירוס הפעם ברויאל. זה מקום של פאסט פוד והמחירים בהתאם - שווארמה בפלאפה עולה 2.5 אירו ושווארמה בקר בצלחת 8 אירו, יש שם כמה מקומות ישיבה. כמובן שהיה טעים. המשכנו לשוק הבשר (הנורא), לדגים נכנסנו לשנייה ויצאתי מבועתת מהריח (ואני תתרנית). הלכנו לפי התוכנית לכיכר איירון ומשם לליטל קוק בית הקפה המטורף שמשתרע על כל הרחוב והפעם מקושט בסגנון מרי פופינס. האיזור מקסים ובאמת מזכיר קצת את פלורנטין אבל קשה להתעלם מחלק מהרחובות שהיו שוממים ונראה שאפילו הבניינים נטושים ולא רק החנויות. הגענו שוב לכיכר מונאסטיראקי ומשם לכיוון המלון. ליד המלון ב-21 גרם שתינו קפה פרדו והלכנו לנוח.

 

 

טיפ: ביום שבת לצאת לבלות ולאכול בשעה מאוחרת!! אנחנו יצאנו לאכול ארוחת ערב בשמונה, הלכנו לאזור הטברנות ליד השוק (טו פאסירי) המשדלים בכניסה לטברנות היו נכונים לעשות הכול כדי להכניס אותנו פנימה אבל בפנים לא היה כלום. ריק. לא מוזיקה ולא אנשים. הסתובבנו עוד ועוד, הגענו שוב לליטל קוק ולכיכר איירון ועוד סיבוב ובסוף כבר לא היה לנו כוח והתיישבנו במסעדה נחמדה mavros gatos ששם לא שידלו אותנו, נראית מסעדה טרנדית למקומיים. ושוב היה אוכל טעים (טעמנו את ממרח האפונה שלהם, לביבות קישואים, סלט ויין), ושירות רע, שכחו מנה, ועוד פעם הלכו לברר ובכל אותו הזמן לא שמענו איזו תשובה או התנצלות נחמדה. בסוף עם החשבון מקבלים חלבה טעימה וראקי חזק. שילמנו 21.5 אירו כולל טיפ. רציתי משהו מתוק לקינוח ושוב הסתובבנו הרבה, ולא מצאתי משהו כלבבי, דווקא לפני הארוחה בכיכר איירון ראיתי המון קינוחים גדולים שנראו טוב. בסוף אכלתי עוגה נחמדה ליד המלון אבל כברירת מחדל. 

אז הערב הזה הרגשתי קצת אכזבה ופספוס כי הבנתי שכדי לחוות מופע היינו צריכים לצאת יותר מאוחר.

 

יום ראשון

מסתבר שמחר יום העצמאות שלהם. הרחובות כמעט לא מקושטים, גם לא הדירות. מעט דגלים יש באזור הכנסייה והפרלמנט. אני מסתכלת באינטרנט ומגלה שיש מצעד מקדים של תלמידי בית ספר. שילה מהקבלה אמרה שזה נחמד. ארזנו מזוודות, עשינו צ'ק אאוט (שילמנו אירו שלם על מס עירוני), שתינו קפה בגלידריה שלנו והלכנו לראות את המצעד של התלמידים שהיה נחמד אבל חזר על עצמו אז ראינו חצי שעה.

 

    מי שפתח את המצעד היו תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, מרגש.

 

ירדנו לתחנת המטרו לראות את העתיקות שמצאו שם בזמן החפירות.

אומרים שבכיכר מונאסטיראקי יש שוק פשפשים בפועל לא ראינו כלום רק את אותם דוכנים שראינו קודם. 

הלכנו למוזיאון האקרופוליס שבכוונה החלטנו לפצל ולא לעשות באותו יום עם האקרופוליס עצמו. המחיר 5 אירו לאדם. טיילנו במוזיאון שהיה מאוד מרשים למרות שאני לא חובבת ארכיאולוגיה.

 

           המוזיאון בתחנת המטרו                                                                                                                      הבית העתיק באתונה

טיילנו ברחובות המקבילים לאלה שטיילנו בהם אתמול, ואחר כך הגענו שוב לרחוב אדריאנו וראינו את הבית העתיק ביותר באתונה. הכניסה חינם תמורת תרומה. אפי נכנס לצלם ואני נחתי חצר.

בבוקר שאלנו במלון גם על טברנה עם מוזיקה בצהריים ושילה המליצה bairaktaris tavern בכיכר מונאסטיראקי, זו בעצם המסעדה שבסניף שלה אכלנו ביום הראשון. המקום עמוס אבל יש מוזיקה ויש מקום. הזמנו חלומי מטוגן, ציזיקי, פלפל ממולא גבינה וסלט וגם חצי ליטר יין ומים מינרלים, הכול עלה 27 אירו כולל טיפ. השירות מהיר אבל לא מחויך. המוזיקה לעומת זאת הייתה נהדרת. הבוזוקי היה מעולה ונשים יווניות שרו והתלהבו וכך הבנו שלא מדובר על משהו תיירותי. נהנינו מכל רגע אפילו אפי.

 

        מוזיאון האקרופוליס

 

זהו, היום היה מושלם ונגמר. וכך גם הטיול הקצרצר שלנו. לקחנו את הטרולים שלנו מהמלון והלכנו לאוטובוס, החלטנו שעדיף להגיע מוקדם לשדה התעופה. האוטובוס יצא 5 דקות אחרי שהתיישבנו. דוכן הכרטיסים היה פתוח למרות שיום ראשון. (כל החנויות היו סגורות היום חוץ מדוכני מזכרות ומסעדות). נסיעה נוחה. כיוון שהגענו מוקדם, עוד לפני הכניסה לבידוק ישבנו קצת לטעון טלפונים בבית קפה. אחר כך נכנסנו לדיוטי פרי ולבידוק. הכול הלך מהר וחיכינו קצת כי הטיסה לא יצאה בזמן (כחצי שעה איחור), נחתנו באחת בלילה.

לסיכום

אי אפשר לומר על אתונה שהיא יפה ומהממת אבל היא מעניינת, תוססת ומתאימה לבילוי זוגי קצר וגם לבילוי עם חברים וכן יש בה מקומות יפים. האוכל זול וטעים, ישהרבה מקומות בילוי, טברנות ובוזוקי וגם המון עתיקות והיסטוריה מפוארת. אנחנו נשמח לחזור לכאן עם חברים.

 

 

 

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא