סופ"ש במילאנו ובאגם קומו יוני 2014

 

 

סופ"ש במילאנו ובאגם קומו יוני 2014

 

המסלול שלנו:

היום הראשון - טיסה מוקדמת והעיר מילאנו - לה סקאלה, הסעודה האחרונה, גלריה ויטוריו עמנואלה

היום השני - מצודת קסטלו ספורצסקו, הדואומו, לקיחת הרכב ונסיעה לקומו

היום השלישי - סביב האגם העיירות בלאג'יו וונרה, שייט במעבורת

היום הרביעי - המפל בנסו, מעבורת לצד השני של האגם, מנאג'ו, וילה קרלוטה, העיר קומו וטיסה בחזרה הביתה

 

טיסה: קנינו את כרטיסי הטיסה באל-על, כרטיס אחד בחינם על חשבון נקודות הנוסע המתמיד והכרטיס השני בתשלום מלא.

 

לינה: בלילה הראשון ישנו במילאנו. hotel ritter ממש במרכז העיר במחיר מציאה של 89 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר. ועוד שני לילות ישנו בעיירה nesso, מול האגם, ב-locanda tre rose חדר קטן (מאוד) בלוקנדה, במחיר 50 אירו ללילה, לא כולל ארוחת בוקר.

 

רכב: שכרנו רכב החל מהיום השני, בחברת מאג'ורה ולקחנו אותו בתחנת הרכבת המרכזית של מילאנו Stazione Centrale.

 

היום הראשון

טיסת בוקר מוקדמת למילאנו. נסענו ברכבת משדה התעופה מלפנסה למרכז העיר. הלכנו בנמל התעופה בעקבות השלטים לרכבת trene, אפשר לקנות כרטיסים במכונה או בקופה. קנינו קופה וירדנו קומה למטה. בטרמינל אחד. פרטים כאן. אורך הנסיעה כ-30 דקות והמחיר 13 אירו לאדם (נכון למרץ 2018). הרכבת מגיעה לתחנת N.Cadorna ומשם לקחנו מטרו שתי תחנות עד למלון. כאמור hotel ritter במרחק דקה מהמטרו וכמה דקות מהאתרים המרכזיים. 

אחרי ארוחת צהריים יצאנו לטייל בעיר. הלכנו ל- parco sempione כדי לראות את "שער הניצחון" . השער מרשים (לא כמו שער הניצחון בפאריז) אבל הכיכר שסביבו מוזנחת ומלאה גרפיטי ולא עושה רושם טוב. 

 

שער הניצחון

מבצר ספורצסקו

המנזר הדומיניקני

 

יצאנו מהפארק והלכנו לראות את ציור "הסעודה האחרונה" שנקרא גם: cenacolo vinciano של לאונרדו דה וינצ'י. הציור נמצא במנזר הדומיניקני. הזמנו כרטיסים מראש. באתר הזה. כתובת: Piazza Santa Maria delle Grazie 2. בשעה היעודה הכניסו אותנו כקבוצה. השערים ננעלו מאחורינו והמתנו לפתיחת שערים נוספים. ממש בתזמון מדויק נפתחים עוד שערים ונכנסים לאולם לראות את הציור. לא ניתן לצלם במקום ומשך השהייה היא חצי שעה. הקבוצה יוצאת ביחד. הציור שניזוק במהלך השנים שוקם והוא באמת מרהיב וחבל שלא נותנים לצלם. 

משם לבית האופרה לה-סקאלה. נכנסנו למוזיאון בעיקר כדי להתרשם מהאולם ומהכניסה. נאמר לנו שיש בדיקת תאורה והאולם חשוך. המוזיאון פתוח מדי יום 09:00-12:30, 13:30-17:30. המשכנו לכיכר דואומו, נכנסנו לגלריה עמנואלה ה-2. Galleria Vittorio Emanuele II. אומרים שזה בעצם ה"קניון" הראשון שהוקם באירופה. העיצוב מרשים ונמצאים בו החנויות היוקרתיות של מילאנו. בתי קפה ומסעדות.

 

האופרה לה סקאלה מבחוץ

הלובי בפנים

גלריה ויטוריו עמנואלה

 

חזרנו למלון וקיבלנו חדר מרווח מאוד אך קצת מיושן, לעומת חדר האמבטיה שהיה חדיש. אחרי מנוחה יצאנו לאכול ולשתות ב"אפריטיבו" - בשעות אחר הצהריים, אחרי שעות העבודה ולפני ארוחת הערב אפשר להיכנס לאחד הפאבים המציעים אפריטיבו, לשלם על משקה וליהנות מבופה קטן שיכול בעצם למלא אותך כמו ארוחה שלמה. שילמנו 9 אירו למשקה ואכלנו כמה שרצינו. 

 

היום השני

בבוקר יצאנו אל המצודה קסטלו ספורצסקו Castello Sforzesco. מבנה עתיק (חלקו בן 500 שנה) ששימש את שליטי האזור וכל אחד מהם בנה ונתן את חותמו. הכניסה למתחם עצמו היא בחינם. הכניסה למוזיאונים בתוך הבניינים היא בתשלום. בגלל תערוכת אקספו שתערך בשנה הבאה (2015 ואנחנו נבקר בה) במילאנו העיר כבר מתקשטת. בחצר המצודה יש פסלים שונים לכבוד האקספו. לא נכנסנו למוזיאונים מפאת קוצר זמן.  

 

קסטלו ספורצסקו

החצר הפנימית

הספלים לכבוד האקספו

 

הלכנו לדואומו Duomo והתלבטנו אם לעלות היום לגג, התור הארוך שם קץ להתלבטות. נכנסנו לקתדרלה.עוד לפני שנכנסים אי אפשר שלא להתפעל מהגודל, וכבר ראינו קתדרלות בחיינו. החזית משיש מקושטת באלפי פסלים, גבוהה מאוד. אז גם בפנים זה בלתי נתפס ועוצר נשימה, במיוחד הגובה ורצפת השיש המיוחדת, חלונות הוויטראז' והעמודים הענקיים. 

 

הדואומו - הכיכר בחוץ

השיש המרשים

והכנסייה

 

ממול לכיכר הדואומו יש מדרחוב ורחוב ראשי ובו חנויות אופנה. עשינו סיבוב קצר וחזרנו לקחת את המזוודות שלנו מהמלון. 

לקחנו את הרכב מתחנת הרכבת המרכזית Stazione Centrale , אפילו מבנה תחנת הרכבת מעורר התפעלות. יצאנו ישר לתוך הבלגן של העיר אבל הפעלנו ג'י-פי-אס ויצאנו מהעיר לכיוון קניון, המחירים היו יקרים והמסעדות היו סגורות בגלל הפסקת צהריים.

 

כיכר הדואומו - גלריה ויטוריו עמנואלה

תחנת הרכבת המרכזית

וגם...פרארי

 

נסענו למקום הלינה הבא ליד אגם קומו locanda tre rose בעיירה nesso. ברגע שמגיעים לאגם הדרך נעשית צרה מאוד ומתפתלת אבל הגענו.

בעלת המקום  לא דוברת אנגלית אבל זה לא מפריע לה לנהל את המקום ולדבר איתנו באיטלקית. עלינו הרבה מדרגות, קיבלנו חדר נקי אבל קטנטנן בלי נוף לאגם אלא להר. חדר האמבטיה היה ענק וחדיש. בקצה המסדרון יש מרפסת קטנה, יותר נכון חלון גדול שממנו נשקף המראה המרהיב של האגם. אחרי מילאנו העמוסה והחמה, הגענו לשלווה הקרירה והנעימה של קומו.

 

 

הערב ירד ואנחנו החלטנו לא להסתובב בלילה עם הרכב ולאכול במסעדה של הצימר ולא התאכזבנו בכלל !! ישבנו אל מול האגם, השפה האיטלקית נשמעת ברקע, כל זה משרה אווירה רומנטית, כמעט מושלם (היה מושלם אם המנות היו יוצאות לפי הסדר, אבל למה להתלונן). הלכנו לישון שבעים ולמרות מזג האוויר הקריר עדיין היה לנו קצת חם בלילה. (אין מזגן כמובן).

 

היום השלישי

קמנו בנחת ושתינו קפוצ'ינו. נסעו בדרך המפותלת עד לבלאג'ו. העיירה בלאג'ו נמצאת על לשון יבשה בתוך האגם, בקצה המשולש המפריד בין אגם קומו לאגם לקו. מוקפת מים משלושה צדיים. יפהפייה. חנינו מול מעגן המעבורות. מול המעגן יש שדרת חנויות ובתי קפה, שם מצאנו ארוחת בוקר לטעמנו.

הלכנו לנקודה שנקראת Il Punto, זהו מקום המפגש בין שני האגמים.

 

העיירה היפה בלאג'יו

 

 

 

שטנו במעבורת לוורנה Varenna. אני חושבת שרק התמונות אולי יכולות להעביר מעט את המראה שנגלה לפנינו. אגם קומו מוקף הרים. ההרים נמצאים בתוך עננים. הרבה ירוק וכחול. עיירות ציוריות. בתים צבעוניים. מופלא ורגוע. 

 

 

בוורנה יש טיילת שבנויה על האגם, הלכנו מהמעבורת עד לקצה הטיילת ומשם המשכנו לעלות בסימטאות צרות, בין בתים יפים, פרחים, מסעדות מקומיות ומלונות בוטיק יוקרתיים. הגענו לכיכר הכנסייה המרכזית ומשם התחלנו לרדת עד שמצאנו מסעדהborgovino. מסעדה יקרה וטעימה. המשכנו לטייל. חזרנו אל המעבורת וטיילנו עוד קצת בבלאג'ו. עלינו לרחוב הראשי רחוב גריבלדי. אומנם רחוב לתיירים אך חלונות הראווה מעוצבים בטוב טעם ומושכים את העין לקנות מזכרות יפות ומיוחדות. יש גם גלידה מומלצת Gelateria del Borgo, בערב אכלנו שוב במסעדה שלנו. הערב היה קריר ונעים. 

 

העיירה הקסומה ונרה

 

 

 

היום הרביעי

זהו יומנו האחרון בטיול הקצרצר שלנו ויום שלם עוד לפנינו. אחרי קפוצ'ינו של בוקר הלכנו לראות את המפל. צריך לרדת בשביל עד לגשר הרומי ולמפל. הירידה למפל ממש מול המלון. והעלייה קשה...

ושוב נסענו לבלאג'ו, חצינו עם הרכב לצד המערבי של האגם. הכוונה הייתה להגיע לעיירה מנאג'ו אבל בבדיקה שעשינו גילינו שלעיירה קדנביה יש מעבורות בתדירות גבוהה יותר והמרחק ביניהן חמש דקות. לכן שטנו לקדנביה. היום נרד דרומה על קו החוף של האגם ממנאג'ו ועד קומו.

טיילנו קצת במאנג'ו שהייתה יפה אבל פחות מהעיירות שראינו אתמול. 

 

 

נסענו לווילה קרלוטה villa Carlotta. אגם קומו משופע בווילות, אחוזות גדולות ומפוארות ששימשו בעבר את האצילים למגורים ולנופש ואחר כך את העשירים (גם לג'ורג' קלוני יש וילה על שפת האגם). כמה מהווילות האלה עדיין משמשות כבתי נופש, חלקן הפכו לבתי מלון וכמה נפתחו לתצוגה, וילה קרלוטה היא אחת מהן. הווילה נמצאת בעיירה tremezzo. היופי בווילה, שנבנתה במאה ה-18 כמתנה לנסיכה, הם בעיקר הגנים המופלאים המקיפים אותה. את רוב זמננו הקדשנו לביקור בגינה. וכן הנוף הקסום של האגם והגדה המזרחית הנשקף מהם. 

 

 

נסענו לעיר קומו שנמצאת בדרום האגם ובדרך כלל רוב הטיולים מתחילים ממנה. אחרי העיירות הקסומות קומו לא הרשימה במיוחד. אכלנו במסעדה נהדרת ox , המנות היו טעימות וקיבלנו אפריטיף ולימונצ'לו על חשבון הבית. המלצרים היו נחמדים ואדיבים. נהנינו מאוד מאוד גם מהאוכל וגם מהפינוקים.

בשעות אחר הצהריים הגענו אל האטרקציה האחרונה בטיול שלנו. הפוניקולר היא קרונית הרים כמו הכרמלית, אבל היא לא חצובה בתוך ההר אלא מחוץ להר. העלייה תלולה והחוויה מקסימה.

 

 

תם ולא נשלם. עשינו קנייה של שוקולד בסופרמרקט ולא תארנו לעצמנו את ההרפתקה שנצטרך לעבור. התכנון היה להגיע 3 שעות לפני הטיסה. המון זמן. להחזיר בנחת את האוטו, בלי לחץ.

אבל, לא מצאנו תחנת דלק כל הדרך אל נמל התעופה. נסענו עד לשדה, בדרך עברנו תחנה אחת סגורה לשיפוצים. נכנסנו לכל מיני שכונות אבל גם שם לא הייתה תחנה אחת לרפואה. אז חזרנו מהשדה אל הצד השני.  הגענו, היו 3 תחנות אבל...סגורות. אין עם מי לדבר. אין מקום לשלם בכרטיס אשראי. במקרה מצאנו מישהו דובר אנגלית שהוא הסביר לנו שיש מכונה שצריך להכניס כסף (ולא אשראי) ואז אפשר למלא. ולשים לב כי המכונה לא נותנת עודף. הוא אמר לנו לשים 40 אירו אבל אפי הכניס 20, זה לא התמלא עד הסוף ואז הכנסנו עוד 20 וראינו שהדלק נשפך כבר החוצה. כלומר המכל היה מלא כבר קודם. בקיצור מילאנו ב 26 אירו ושמנו 40. אין עודף, אבל לפחות יש דלק ואנחנו באיחור מטורף. בעשרה לתשע החזרנו את הרכב (הטיסה בעשרה לאחת עשרה), לא הספקנו להתרענן, סידרנו קצת את המזוודות מבחינת משקל ודברים שקנינו ורצנו לצ'ק אין.

לפעמים יש מזל כשמגיעים מאוחר. כבר כמעט כל האנשים עשו צ'ק אין והדיילת הציעה לנו את המושבים ביציאת החרום (שאף אחד לא קנה) מכיוון שאפי גבוה אלה המקומות הכי נוחים לו ושמחנו מאוד לקבל את השדרוג הזה בחינם.

בעיניי נמל התעופה במילאנו קצת מבולגן. אחרי הצ'ק אין חוזרים בחזרה לשערים והולכים שם די הרבה. בטיסה היו קצת רעידות שאפילו אילצו את הצוות לשבת ואת הלב שלי לצנוח אבל נחתנו בשלום ישר אל האוטו שלנו בחניון הקרוב. חזרה לחולון.

 

 

 

 

הוספת תגובה

ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס הבא